1. אחת הביקורות שנשמעה יותר מפעם אחת על יו"ר מפלגת 'חוסן לישראל', הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, לאחר נאום השקת קמפיין הבחירות שלו היא איך גנץ, שעוד לא עשה את צעדיו הראשונים בפוליטיקה ואינו מכיר את העבודה הפרלמנטרית הפשוטה, מסמן כיעד את כסא ראש הממשלה? לא תיק בכיר, לא שר בטחון ולא שר החוץ. ישר לפסגת הפירמידה; כסא ראש הממשלה.

2. את אותה השאלה צריך להפנות גם ליו"ר הבית היהודי הטרי, הרב רפי פרץ. הרב פרץ הוא איש עתיר זכויות שפעל רבות בשדות רבים בחברה הישראלית, ובימים אלה עושה את צעדיו הראשונים בעולם הפוליטי. הסוגיה הראשונה איתה הוא נאלץ להתמודד היא אופן האיחוד עם מפלגת 'האיחוד הלאומי'. בעוד חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' טוען כי לו הבכורה, מגיע הרב פרץ ומשיב טענה דומה.

3. אין עוררין על כך שהרב פרץ נבחר להיות מספר 1 של מפלגת הבית היהודי ואף אחד גם לא רוצה ליטול ממנו את התואר הזה, אך השאלה שצריכה להנחות אותו כעת היא מי מתאים יותר (מתאים, לא ראוי) בעת הזאת ליטול את התפקיד הפוליטי הבכיר שתקבל המפלגה המאוחדת שלו ושל סמוטריץ'.

4. בסוף השבוע האחרון הרב פרץ כבר גמר אומר בליבו להעניק לסמוטריץ' את התפקיד הבכיר שהמפלגה המשותפת תקבל לאחר הבחירות, אלא שמחשבה נוספת על הסיכום במהלך השבת גרמה לו לחזור בו וכעת המו"מ בין הצדדים הגיע למבוי סתום ומעמיד בסכנה את המשך השותפות בין המפלגות.

במצב הדברים שנוצר הרב פרץ לא צריך כוורת של יועצים פוליטיים ודוברים סביבו כדי להחליט אם לקבל את הצעת האיחוד הלאומי או לא. מה שהרב פרץ צריך בסך הכל לעשות הוא לשאול את עצמו שאלה אחת פשוטה: מי יצליח בעת הזאת (שוב עם דגש על העת הזאת) לשרת יותר את הציונות הדתית בשדה הפוליטי (בדגש על הפוליטי), הוא או בצלאל סמוטריץ'? למי יש כעת יכולות פוליטיות מחודדות יותר ליו"ר הבית היהודי או ליו"ר האיחוד הלאומי? אני בטוח שהרב רפי יודע את התשובה.

5. ומילה אחת על הקרב על הבכורה. כל בר דעת מבין שלמרות שהבית היהודי היא האחות הגדולה, הנסיון והתבונה הפוליטית נמצאים כעת דווקא אצל האחות הקטנה. כל שעל הרב פרץ לעשות עכשיו הוא להשקיט את רעשי הרקע מסביבו ולתת לסמוטריץ' להוביל את שתי המפלגות בשדה הפוליטי (רק הפוליטי). אני מאמין שאחרי שיצבור נסיון פוליטי לא יהיה אדם שיערער על כך שהבית היהודי היא זאת שצריכה להוביל את המחנה הסרוג.