חה"כ בצלאל סמוטריץ' טוען היום (שלישי) כי החלטת ראש הממשלה נתניהו למנות את פרופ׳ טליה איינהורן ומשה טרי לנציגי ציבור בוועדה למינוי בכירים, היא "טעות". כשלדבריו, "הדרג הנבחר" שהוא הממשלה צריך למנות את החברים ולא "וועדת פקידים לא נבחרת".

במקום שני הסרוגים שפרשו מהוועדה למינוי בכירים, הציע היום (שלישי) השר יריב לוין בשליחותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו את מועמדתם של פרופ׳ טליה איינהורן ומשה טרי לשני נציגי הציבור לכהונה בוועדה הבוחנת את מינויים של המפכ"להרמטכ"ל ונגיד בנק ישראל.

לטענת סמוטריץ', חבל שראש הממשלה מקבל שוב את כללי המשחק ההזויים והלא דמוקרטיים שמכתיבים המשפטנים, שמעבירים למעשה את סמכות המינויים מהדרג הנבחר לוועדת פקידים לא נבחרת".

חבר הכנסת מהבית היהודי שכבר הודיע כי יגיש בכנס הקרוב של הכנסת תיקון לחוק "שיקבע מפורשות את סמכות הממשלה ללא תלות בשום גורם" הוסיף ואמר כי "נכון יותר היה להעביר חקיקת בזק שתבטל את הוועדה ותחזיר את המצב לקדמותו – הממשלה ממנה". תחת הרעיון כי "מי שנושא באחריות הוא גם בעל הסמכות".

במכתב ששיגר בחודש שעבר, ציין כי סמוטריץ' כי חקיקה פרטית כזו ניתן להעביר בהליך מהיר לא מדובר בחוק יסוד ולאף אחת מהשותפות הקואליציוניות אין זכות ווטו ו/או נימוק להשתחרר מהמשמעת הקואליציונית. "אני סמוך ובטוח כי תתמוך בהצעת החוק לכשתוגש וקורא לך להימנע מלנקוט שום צעד הכרוך במינוי כל שהוא בטרם היא תעבור", קרא לו.

שטרק ונגל פרשו מהוועדה (צילום: ניב קנטור/ יח"צ, יונתן סינדל/פלאש 90, Marc Israel Sellem/POOL)

כאמור, בערב ראש השנה הודיעו רו"ח איריס שטרק, והיועץ לביטחון לאומי לשעבר פרופ' יעקב נגל על פרישתם מתפקידם בוועדת גולדברג למינויים בכירים, בטענה כי השניים מקורבים לראש הממשלה בנימין נתניהו. בכך, הוסר המחסום של הוועדה שאמורה בין היתר לבחון את מינויים של המפכ"להרמטכ"ל ונגיד בנק ישראל.

שטרק הודיע על פרישתה בשל מינויה לנשיאת לשכת רואי החשבון. נגל, שיגר מכתב למזכיר הממשלה צחי ברוורמן, בו הוא מבקש לפרוש מהוועדה. "מאז אישור המינוי בממשלה התחולל סביבו מחול שדים שהסתיים בשלב זה בדיון בבג"ץ בשבוע הקודם", כתב..

סמוטריץ' לא מקבל זאת, ובמכתב חריף כתב: "מדובר בשבירת שיא נוסף של אבסורד שאין להשלים עימו", כשהוא מפרט בשורת נקודות את הגבלות הממשלה סביב מינוי הבכירים, כשהיא כפופה לאישור וועדה מייעצת.

לטענתו, המחוקק קבע משרות מסוימות שלא חלה עליהן חובת מכרז. עוד קבע החוק את סמכותה של הממשלה לקבוע משרות נוספות שיהיו פטורות ממכרז. כאשר נקבע, בחוק או בהחלטת ממשלה שהתקבלה מכוחו, כי מינוי מסוים לא ייערך בדרך של מכרז אלא על ידי הממשלה או בדרך אחרת הכוונה בכך היתה לראות במינוי הזה מעין "משרת אמון" ולהסמיך את הממשלה ו/או העומד בראשה ו/או השר הרלוונטי לבחור את האדם המתאים למ