"היו לי מחשבות אובדניות - והאמונה הצילה אותי": יובל המבולבל נחשף

אחרי יותר מ-20 שנה על הבמות וכוכבות בלתי מעורערת בעולם הילדים, יובל שם טוב, המכונה "יובל המבולבל", חושף צד אחר לגמרי. בראיון אישי לתוכנית "נשמות צמאות", הוא מדבר בלי פילטרים על הילדות הקשה, הנפילה לעולם הסמים, המחשבות האובדניות - והדרך שבה האמונה הצילה אותו ברגעים הכי נמוכים. מאחורי הדמות הצבעונית מסתתר סיפור הרבה יותר מורכב: של ילד שנלחם לשרוד - והפך לאדם שמנסה להביא אור לאחרים.

צפו בראיון עם יובל המבולבל 

ילד כאפות שהפך למי שמצחיק את כולם

ההומור של יובל לא נולד במקרה - אלא מתוך כאב. "הייתי ילד כאפות… ילד שעושים עליו חרם ומרביצים לו", הוא מספר, ומסביר איך מצא דרך להתמודד: "הנשק שלי היה להצחיק אותם - כדי שיאהבו אותי ולא ירביצו לי". מה שהתחיל ככלי הישרדות הפך עם השנים ליכולת שמלווה אותו עד היום - רק שהפעם היא כבר לא רק מגינה עליו, אלא גם נותנת לאחרים רגע של שמחה.

הסימן מטקסס

עם השנים, התחושה שזה לא סתם כישרון אלא משהו גדול יותר התחילה להתחדד - עד לרגע אחד ששינה לו את התפיסה. במהלך טיול בארצות הברית, הוא נכנס לבית כנסת בטקסס - ושם הרגיש שהוא מקבל מסר שלא השאיר מקום לספק. "פתאום בפרשת השבוע מופיע השם 'יובל'… זה שמח את הבריות", הוא מספר, ומבחינתו זה היה ברור: "אמרתי - זה מסר מהשם". הרגע הזה חיבר לו בין הכישרון לבין הייעוד: "אני חוזר לארץ ומתחיל לשמח אנשים". 

כך נולד "יובל המבולבל"

בתחילת הדרך הוא בכלל ניסה להיות ליצן - אבל זה לא עבד. "ילדים היו פוחדים", הוא נזכר. הרגע שבו הוריד את האיפור ושינה כיוון היה נקודת מפנה: "אמרתי - אני אהיה פשוט יובל". החיבור לשם "מבולבל" הגיע באופן טבעי: "זה גם מצחיק וגם מתאים לי". בהמשך נולדה גם דמות "מר עגבנייה" - גיבור על שהכוח שלו הוא אופטימיות בלבד: "בסוף הכל מסתדר - זה המסר".

יובל המבולבלצילום: יחצ

הדרך הארוכה להצלחה

מאחורי ההצלחה הגדולה מסתתרות שנים של עבודה קשה. "לקח לי 10 שנים להתפרסם", הוא מדגיש. הוא מתאר הופעות בימי הולדת, קניונים, עבודה לבד עם ציוד - רחוק מהזוהר שמוכר היום. "רואים את קצה הקרחון, את ההצלחה - אבל לא את מה שמתחת", הוא אומר, ומבהיר: הדרך לשם הייתה הרבה יותר קשה ממה שנדמה.

מהבמה לשליחות

עם השנים, משהו בתפיסה שלו השתנה. יובל כבר לא רואה בעצמו רק בדרן - אלא שליח. "הקדוש ברוך הוא נתן לי כישרון, ואני לא יכול לשים אותו בצד", הוא אומר. מבחינתו, המטרה היא לא רק להצחיק - אלא גם להשפיע: "לשמח את עם ישראל וגם לתת ערכים". גם כשעולם ההופעות נעצר, הוא המשיך: "הופעתי בבתים, בבניינים, על משאית - ממשיך לעשות את מה שאני אוהב".

הנפילה: תהילה, סמים ומחשבות אובדניות

אבל לצד ההצלחה - הגיע גם המשבר. בתוך עולם הזוהר, המסיבות והסמים, יובל איבד כיוון והתרחק מעצמו. "היו לי מחשבות אובדניות… בחושך הזה, האמונה היא הדבר היחיד שהחזיק אותי”, הוא חושף. לדבריו, למרות שהכול נראה נוצץ מבחוץ - מבפנים הוא הרגיש ריק. "אתה חושב שאתה נהנה, אבל בפנים הנשמה צועקת לך לעצור", הוא מתאר בכנות.

התקופה הזו לוותה בבלבול עמוק ובמאבק יומיומי. מצד אחד - הצלחה, פרסום ואנשים סביבו, מצד שני - תחושת ניתוק וחוסר אמת. "זה היה שקר… הייתי חי משהו שלא באמת מתאים לי", הוא מודה. דווקא שם, בתוך המקום הכי נמוך, הגיע הרגע שבו הבין שהוא לא יכול להמשיך ככה.

"זה נראה רע - אבל זה טוב בלבוש של רע… זה בא להעיר אותך", הוא אומר בדיעבד. מבחינתו, המשבר לא היה סוף - אלא נקודת מפנה. רגע שבו נאלץ להסתכל לעצמו בעיניים, לעצור את המירוץ - ולהתחיל לחפש דרך אחרת, אמיתית יותר.

יובל המבולבלצילום: (צילום: פלאש90)

החזרה לאמונה: "הנשמה צמאה"

אחרי המשבר, יובל התחיל תהליך של שינוי. לא בבת אחת - אלא בצעדים קטנים, דרך הקשבה פנימית אמיתית לעצמו. "הנשמה צמאה… היא צמאה לתורה ולדברים של קדושה", הוא מתאר. לדבריו, לראשונה הוא התחיל לעצור ולשאול את עצמו מה באמת עושה לו טוב - לא מה נראה טוב מבחוץ.

הדרך הזו לא הייתה פשוטה. הוא מספר על התמודדויות יומיומיות, על ויתורים ועל בחירות לא מובנות מאליהן - כמו להתחיל לשמור שבת ולהתרחק מהטלפון. "זה לא תמיד קל… יש רגעים שזה מאתגר", הוא מודה, "אבל אתה מבין שיש דברים שצריך להקריב בשביל להתקרב”. מבחינתו, עצם המאמץ הוא חלק מהמשמעות.

לאט לאט, התחושה הפנימית התחילה להשתנות. "כשאתה מדליק אור - החושך נעלם", הוא אומר, ומתאר תחושת רוגע ושקט שלא הכיר קודם. זה כבר לא רק שינוי חיצוני או החלטה רגעית - אלא דרך חיים חדשה. כזו שמבוססת על חיבור, על אמונה, ועל ניסיון להיות נאמן לעצמו בכל יום מחדש.

יובל המבולבל נגד נתן זהבי: "גאה להיות יהודי ולהניח תפילין"צילום: (צילום: אלון מצקין)

ביקורת? הוא לא מתנצל

החיבור ליהדות הביא גם לא מעט תגובות. סביב ההצגה "הללויה", יובל ספג ביקורת על "הדתה" - אבל לא מתרגש. "אנחנו לא מנסים להטיף - רק לחבר לשורשים", הוא מסביר. לדבריו, גם הביקורת היא חלק מהמסע: "גם מי שיוצא עליי - זה מהשם. כשיש שליחות, מתעלים מעל הרעש".

משפחה מעל הכל

לצד הכל, יובל מדגיש שהערך הכי חשוב עבורו הוא המשפחה. הוא מדבר בפתיחות על בתו הטרנסג'נדרית, ובוחר בגישה ברורה: "זה החיים שלה… הכי חשוב שהיא תהיה מאושרת”" גם מול מורכבות, הוא נשאר חד: "משפחה מעל הכל - דרך ארץ קדמה לתורה".

הרגעים שבאמת משנים חיים

הסיפוק הגדול ביותר שלו מגיע דווקא מהרגעים השקטים - רחוק מהבמות ומהקהל הגדול, בתוך חדרים בבתי חולים. יובל מספר על מפגשים עם ילדים במצבים קשים, כאלה שלא תמיד מגיבים - אבל משהו בהם בכל זאת נפתח. "ילדה שהייתה בתרדמת זכרה שבאתי לשמח אותה", הוא נזכר, ומסביר שלפעמים גם כשלא רואים תגובה מיידית, יש השפעה עמוקה שמתרחשת מתחת לפני השטח.

במקרים אחרים, הוא כן רואה את זה בעיניים: חיוך קטן, מבט שנפתח, תגובה שלא הייתה קודם. "לפעמים זה מבריא אנשים", הוא אומר - לא בהכרח במובן הרפואי, אלא במשהו פנימי יותר. מבחינתו, דווקא הרגעים האלו, בלי תפאורה ובלי רעש, מזכירים לו למה הוא עושה את מה שהוא עושה - ולמה זו שליחות הרבה מעבר לבידור.

יובל המבולבל צילום: (באדיבות: יח"צ)

המסר של יובל: לבחור באור

בסוף, יובל נשאר פשוט. בלי חלומות גרנדיוזיים. "אני רק רוצה להמשיך לשמח, להתחזק באמונה ולהתפרנס בכבוד", הוא אומר. והמסר שלו ברור: "בחושך יש נקודה של אור - והיא בתוכך. תבחרו באור".