"אני פותח בהבהרה, אין  לנו שום כוונה לעקר את דתיותה של המפד"ל מתוך הבית היהודי. הפוך, פשוט לתת מקום לאנשים כמונו בתוך הבית  היהודי.

למה  צריך לעבוד עם שיטת השריונים? לבנט  ושקד  אין ברירה. נכון להיום  באף  צורה לא  יוכל  להיכנס  מועמד  לא דתי  לבית  היהודי. נכון שלהתמודד  כולם יכולים,  אך במציאות  של הבית  "היהודי"  אין  סיכוי לאף אדם  שאינו חובש כיפה  להצליח.

לדוגמה, נראה מקרה אלי  אוחנה.  איך  בעצם  אנשי הבית  היהודי  לא  ידעו איך  לבלוע  או  להקיא  את הדמות, ולבסוף  לא  רק שאוחנה לא  שוריין, גם נדבקה  תווית  לא  מוצדקת תחת הכינוי "הבית  הלבן". לאחר  חמש שנים  בבית  היהודי, אני יודע להגיד שאני  מכיר מזרחיים  רבים  בבית  היהודי בתפקידי  מפתח ואפשר להוריד את הטיעון הנ"ל מסדר היום.

ינון מגל היה ההבטחה

לעומת זאת, הצבתו של ינון  מגל הייתה בחירה מעולה והבטחה מדהימה. יש לנו  כבוחרים לא דתיים רק להצטער  שהחילוני  השני  בבית  היהודי, דמות  מבטיחה  פרש מהחיים הפוליטיים עקב  נסיון מוצלח  לנטרל את הגל הטוב שהיה בבית  היהודי. להזכירכם,  לא  הוגשה  תלונה ולא נפרט מעבר לכך.

אגב,  כמו במקרה אוחנה, גם  מגל  לא  זכה בתחילה  לגיבוי  אמיתי  ובקבוצות  הבית  היהודי  אין  מילה  יותר טובה  מלכתוב איך התבטאו  כנגדו  למרות  שכאמור לא הוגשו נגדו תלונה ובטח שלא כתב  אישום. אבל הכל  בשם  המוסר  היהודי  המפד"לניקי,  או  שכאן העלילה  מסתבכת.  חבר כנסת  אחר שהואשם  בדברים  חמורים "זכה" אף הוא בהתבטאויות לא מכובדות, אך גם זכה מנגד להגנה מרבים וטובים, וגם  ממני  מכיון  שלא הוגשה  תלונה  ואנחנו  לא  בית דין  שדה  אבל  זה  עובד מן הסתם  בשל היותו דתי.

לא לשריון  ולא לועדה  מסדרת מהיגיון  הפשוט,  זה  ימשיך  להנציח  את הפנים של  מפד"ל הישנה,  כי  היום  חברי המרכז  ובכלל מנגנון  המפד"ל,  סליחה "הבית  היהודי" לא  ממש השתנה. נכון, נוספו לו כמה  עשרות  חברים  לא דתיים, אבל כוחם  והשפעתם לא  ניכרת.

הפתרונות  אצל בנט ושקד, שלא  טרחו  לחזק תשתית  קיימת  בבית  היהודי, כמו  המטה ה'בית  המשותף', קבוצה מוכרת של  תומכים,  מתפקדים  וחברי מרכז שברובם לא דתיים  או  לייט.

כאן  המקום לתת מספר דוגמאות: רשימה מכובדת של הבית היהודי  בעיר במרכז הארץ  שאפילו  היו"ר שלה  עזר אומץ  והעמיד מתמודד מהמטה החילוני ברשימה שלו  (נסיון שלא צלח לצערנו והמתמודד  פרש )  או חבר  מטה שניסה להכנס ולהעיר את הסניף במקום מגוריו – לא מספיק. מכיוון שבסוף אף אחד לא מתמודד באותו סניף  במוניצפלי, אלא  אותו  חבר  לבסוף  פנה  לדרך  חדשה עם התארגנות מקומית.

עוד דוגמה שממחישה  את מעט  השת"פ  בבית  היהודי  עם לא דתיים, הוא  חבר מועצה  בעיר  גדולה  בדרום,  כאשר דיבר עם פעיל חילוני שניסה  לברר עימו מה  רמת  ההיכרות  עם  החילונים  בבית  היהודי  נאמר  לו הציטוט:  "לא  מכירים שיש מטה  חילוני"  וזה  חמש שנים  לאחר  הקמת  המטה.  כמובן  שלא  צריך  להסביר  שברמה  הארצית  זה הרבה  יותר  מאכזב.

הסיבה הכי  אמיתית  היא  המתמודדים מבית  בפריימריז.  שמשקיעים  ימים  ולילות  מכספם  ומרצם, אך שוב  רובם  ככולם  יהיו  חובשי  כיפות  או  מטפחת, כי  נכון  להיום  אין מועמד לא דתי, בר  דעת  שיתמודד. הסיכויים נראים די  נמוכים  להיבחר.

ולסיום,  חברי  הבית  היהודי  בחלקם  חושבים  שלאנשים  לא דתיים  יש  זכות  להצביע למפלגה, מנגד, ישנם  גם  הרבה  גורמים  שמסיתים  את  הדיון  למצב  הטוב ליכוד וגם מאיימים בעזיבה.

הערה, מעניין  שלדתי  ציוני יש מקום  בליכוד  ושלא  נדע  גם  ביש  עתיד, אך בבית היהודי בצורה הפוכה זה מתקבל בהתניה ובדיקה בציציות אם אותו  חילוני פעיל בבית היהודי חבר מרכז אוכל  כשר,  באיזה הכשר,  והאם בת זוגו  שתחיה שומרת נידה.

בלי חילונים לא תקחו את השלטון

מילה  אחרונה  או יותר  נכון  קריאה  אחרונה לשר בנט  ולשרה  שקד: בתחילת  הדרך  הבטחתם בית  יהודי  לכולם, אולם לאחר שנים מספר  תסתכלו  טוב התשתית  קיימת  מוזנחת  ולפי הדיונים במפלגה מסתבר  שהיחידים  שרוצים  להיות  מפלגת  שלטון  הם  במיעוט  אבל  הם  מובילי  הדרך  אז  תחליטו לאן  אנו  הולכים  כי  ככה את  השלטון לא  תיקחו.

הבית  הדתי ולא  הבית היהודי

היום המפלגה היא לא יותר מאכסנייה לפליטים שלא אהבו את מה שראו בליכוד או בקבוצות /מפלגות קיקיוניות ימניות ציוניות אחרות. ולדעת החולקים על דעתי  מבית, שבעיקרם הם דתיים חרד"ליים יש לנו לומר לכם רק כך-  אנו לא פחות יהודים מכם. היום אתם הבית הדתי ולא הבית היהודי.

אגב  תגובת המפלגה, שלא נדרשה לנאמר כאן  תהיה  מאד שבלונית וקבועה. הכותב  מכיר  אותה".

שגיא גז הוא ​יו"ר 'המטה החילוני' בבית היהודי.