מול הנתונים מהכתבה הקודמת ואחוזי הצפייה הגבוהים של בני נוער בתכנים פורונוגרפיים הכלי המרכזי שעומד ברשותם של מוסדות החינוך הוא הסינון בפלאפונים אולם גם הוא מעורר מחלוקות חינוכיות. יצאנו לבדוק האם בכלל להשתמש בסינון איך וכמה?
אם בכלל אז רק מסונן
במוסדות רבים השיטה הבסיסית היא סינון גורף של המכשירים. בראיון שערכנו עם הרב יונה גודמן, המנהל החינוכי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא: "יש הנחייה כללית, אסור שיהיה פלאפון לא מסונן בשטח בית הספר. על גבי ההנחיה הזו כל מוסד בוחר את ההנחיות המפורטות המתאימות לרוח החינוכית של המקום."
האם אפשר להגיד שאתם עסוקים בעיקר במניעה?
"אנחנו לא רואים בטכנולוגיה אויב, אנחנו רוצים ללמד את התלמידים להשתמש בה בצורה נבונה. דוגמה לכך ניתן לראות בקבוצות לימוד תורה לחופש הגדול בווטסאפ.
כדי להתמודד בצורה מושכלת עם העולם המקוון, צריך להבחין בין שלוש זירות. הראשונה, עצם הסחת הדעת, עצם ההתמכרות למסך. השנייה היא מידות טובות גם בעולם המדיה כלומר לא לפגוע ולהעליב, לא להשתתף בשיימינג (ביוש פומבי על גבי המדיה) וכד'. הזירה השלישית היא באמת המניעה והתמודדות עם תכנים לא ראויים".
יכול להיות שבזמן שאתם מנסים להדוף את התופעה יש תלמידים שכבר שקועים בעולם הזה?
"אנחנו רוב הזמן עוסקים בבניין עולמם של התלמידים יחד עם זאת תפקידנו גם להדוף תופעות קשות. כמו שבכל מעגל חיים אחר יש תלמידים שנקלעים למצוקות גם כאן במידה ותלמיד במצוקה אנחנו מנסים להיות שם ולסייע במה שאפשר".
הסינון ופעולות המניעה יכולות לעורר את התלמידים דווקא לפרוץ את הסינון, אתה לא חושש לכך?
"אני חולק על זה מכל וכל גם באוטו אנחנו חוגרים חגורות בטיחות וכללי זהירות. את הסכנות הנוער מכירים היטב ותפקידנו לשים לכך בלמים."
"המחנכים פועלים בצורה לא נכונה"
בכדי להבין טוב יותר את הנושא ראיינו את העומד בראש מכון 'ערך מוסף' – איתן זימן, המביא קול קצת אחר לצורת ההתמודדות עם הצפייה בפורנוגרפיה בכלל ועם בני נוער המעידים על עצמם כמכורים.
איך הגעת לעיסוק בנושא?
"נחשפתי לכמות עצומה של חבר'ה שזקוקים לעזרה שם, הבנתי שאם כל כך הרבה בני נוער לכודים ברשת כנראה אנחנו כמחנכים פועלים בצורה לא נכונה. התחלתי לחקור את הנושא בצורה מעמיקה, הכנתי עם הבחורים שפנו אלי תכנית פיילוט המשלבת כמה שיטות גמילה והיום הפעילות שלנו מבוססת מחקר ואפשר גם לראות פירות".
מה גורם להתמודדות של הציבור הדתי עם הנושא להיות שונה משאר החברה?
"יש שני הבדלים משמעותיים: אצל חילונים יש נורמליזציה. מצד אחד זה בעוכריהם כי אחוזי הצפייה גבוהים אבל דווקא במימד ההתמכרות זה לטובתם. האשמה והבושה מאיצים את ההתמכרות. בזכות הנורמליזציה רגשות האשמה נמוכים ולכן הסכנה להיכנס למעגל ההתמכרות קטנה.
ההבדל השני נובע מהסינון הכפוי הנפוץ בציבור הדתי.
מי שמוכר סינון אומר לך שהסינון הוא הרמטי ואפקטיבי כדי שתקנה. עם כזאת הבטחה המחנכים מרגישים בטוחים ולא רואים צורך בדיאלוג נוסף עם התלמיד.
מתבגרים לא מוכנים לשאת כפייה, במיוחד בנושא מלא סקרנות והורמונים. על פי המחקר שלי מקומות בהם השתמשו בסינון כפוי קרוב ל- 30% מהתלמידים דיווחו שהפכו מצופים למכורים בעקבות המהלך.
הסינון הוא כלי וכלי חשוב מאוד. אבל הוא לא יכול לבוא בלי תוכן של שיח ודיאלוג".
מוסד שמחייב את התלמידים בסינון עלול לגרום נזק?
"נכון, בלי כוונה הם דוחפים בפועל את התלמידים לפורנוגרפיה. תלמידים מספרים שזה הפך להיות ספורט, מי מוצא עוד דרכים לפרוץ. בעקבות הסינון התחביב שלהם זה לחפש דרכים לפורנוגרפיה, זה אבסורד!"
אז על מה אתה כן ממליץ?
"סינונים חינמיים. קודם כל כי הם מעודדים דיאלוג, ההורה יודע, זה כולה בחינם אני צריך לדבר עם הילד ולראות שהוא איתי. בחינמיים הגולש בוחר איזה אתרים הוא רוצה לחסום ואפילו איזה עמודים בתוך האתר, כך יש שיח מתמיד על הנושא מה פותחים ומה חוסמים ומתי.
כיוון שהסינון הוא דינאמי זה מונע בעיה חמורה של אבטחת מידע, כאשר אתה מתקין סינון כל המידע שלך חשוף אבל זה כבר נושא אחר".
הגישות השונות להתמודדות עם התלמידים הרבים הצופים בתוכן פורנוגרפי מנסות לתת מענה גם ברמה המיידית וגם ברמה החינוכית ארוכת הטווח. הגישות אומנם חלוקות בנוגע לדרך אולם תמימות דעים לגבי העובדה שיש צורך לפעול בנושא. בכתבה הבאה נראה כיצד ההתמודדות נראית בשטח אצל המורים והתלמידים.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים