סקר גיאוקרטוגרפיה שהתפרסם היום (חמישי), מבשר על לא פחות מאשר רעידת אדמה בדעת הקהל הישראלי.

אם עד עתה חזינו בעיקר בתזוזות פנים-גושיות – בין הליכוד לבית היהודי או בין המחנה הציוני למפלגתו של לפיד, הרי שהפעם מדובר במעבר של מאות אלפים מגוש השמאל לגוש המרכז-ימין. אם הקואליציה הנוכחית מונה נכון להיום 65 חברי-כנסת, והסקרים האחרונים תמיד נתנו לה את הערך הזה או קרוב אליו, הרי שהסקר האחרון בא וטורף את הקלפים: 76 מנדטים למפלגות הקואליציה, לעומת 44 מנדטים בלבד למפלגות האופוזיציה.

מה גרם למפץ בדעת הקהל?

יש שירימו גבה ויפקפקו באמינות הסקר, וכהוכחה יצביעו על ההפרשים בין תחזיות שניתנו בעבר לתוצאות הבחירות בפועל – הפרשים החורגים לעתים מטעות הדגימה המקובלת. אכן, ייתכן שלא כל הסוקרים עושים מלאכתם נאמנה, ויש המשרתים את מזמיני הסקרים באמצעות ניסוח השאלות, אך בסקרי בחירות אפשרויות התמרון מצומצמות ביותר, וידוע כי פרופ' אבי דגני, ועובדי מכון הסקרים גיאוקרטוגרפיה שבניהולו, הינם ישרים ומקצועיים, ואין סיבה להטיל ספק באמינות התוצאות שהגיעו אליהן.

ככל שישנם פערים בין תוצאות הסקרים המקצועיים (להבדיל מסקרי האינטרנט למיניהם, שהם חסרי כל תוקף) לבין התוצאות בפועל, הם נובעים מכך שהסקרים בודקים את עמדות הציבור ביום עריכתם, ואילו עד לבחירות עצמן – גם אם עובר זמן קצר, ישנם המשנים את כוונת הצבעתם.

אם כן, מה גרם לאותו מפץ גדול בדעת הקהל, שהעביר כעשרה מנדטים ממחנה השמאל למחנה המרכז-ימין? קשה לדעת. ייתכן שאלו החקירות נגד ראש הממשלה, שנתפסות בציבור כרדיפה אחר הימין ויוצרות תגובת-נגד, וייתכן שהמקור לכך הוא אחר. זו שאלה לפרשנים מתחום הסוציולוגיה ומדעי המדינה. אני, כסטטיסטיקאי, יכול רק לומר שנפל דבר בישראל בימים האחרונים, ושתזוזת הציבור ימינה היא מובהקת.

נתניהו יוכל לבחור: בנט או כחלון

לא ניתן כמובן להתעלם מחלוקת המנדטים בתוך גוש המרכז-ימין, שם החדשות לאנשי הימין האידיאולוגי פחות טובות: אם תוצאות הבחירות תהיינה פחות או יותר כפי שמוצג בסקר, ובהנחה שישראל ביתנו והמפלגות החרדיות לא יתקשו למצוא את מקומם בקואליציה בראשות הליכוד, הרי שנתניהו ימצא את עצמו במצב מצויין, בו הוא יכול לבחור אם לצרף לממשלתו את הבית היהודי או את מפלגתו של כחלון.

מספיק שיבחר באחת המפלגות כדי לקבל רוב קואליציוני יציב. הוא כמובן יכול לצרף את שתי המפלגות, אם הוא חפץ ברוב גדול יותר במחיר נמוך יחסית – שהרי אף אחת מהן לא תהיה מספיק חזקה כדי לאיים בשוט הפרישה והפלת הממשלה. המחיר הנמוך עבור נתניהו, עלול לבוא לידי ביטוי במחיר גבוה להתיישבות ולארץ ישראל.

וכאן אני מסיר את כובע הסטטיסטיקאי שלי וחובש את כובעי כאיש הבית היהודי: אם חפצי חיים אנחנו, אל לנו להתבשם מתוצאות הסקר. עלינו לחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה, ולוודא שהבית היהודי לא תזכה ב-13 מנדטים, כפי שצופה הסקר, אלא ב-20 מנדטים לפחות. רק כך נוכל להבטיח שהממשלה הבאה לא רק תוגדר כ"ממשלת מרכז-ימין", אלא גם תממש מדיניות ימנית בפועל. עתה, כשהאיום שאנשי הליכוד אוהבים לנופף בו "בגללכם השמאל יעלה לשלטון" לא באמת קיים, הדבר אפשרי!

==

ד"ר עודד סושרד הוא דוקטור לסטטיסטיקה, ויו"ר פורום "מרחיבים שורות" בבית היהודי.