כשהתחלתי לעבוד ככתב לענייני חרדים התקשיתי להבין מדוע כל ח"כ זוטר מכונה "הרב", או לפחות "רבי". לקח לי זמן להבין שאין זה נובע מעודף כבוד שרוחשים החרדים לח"כיהם, אלא מהאינפלציה בתארים, שהופכת כל רב רגיל ל"הגאון הצדיק החשוב", ומשדרגת כל עסקן דרג ח' ל"הרב".

כי למען האמת, מי שמכיר את חברי הכנסת החרדים, מבין שהם לא הגיעו לכנסת בזכות גדלותם התורנית. תפקידם בכנסת הוא אחד: להשיג כמה שיותר תקציבים ולחוקק כמה שיותר חוקים למען שולחיהם.

וכשאני אומר "שולחיהם", כמובן שאין הכוונה למי שמצביעים בבחירות ג' או ש"ס, אלא דווקא הרבנים. מועצת גדולי תורה של האשכנזים (האדמו"רים והרבנים) או מועצת חכמי התורה של הספרדים. (כלומר, הגבאים. אבל זה כבר נושא אחר). כש (הרב) ישראל אייכלר מסיים קדנציה ותולה את הנעליים והוולבו, הוא חייב דין וחשבון רק לאדמו"ר מבעלז. ניסים זאב חייב לתת פירוט רק לרב עובדיה.

אין להם פריימריז, הם לא נבחרים בבחירות. הצלחת להביא כסף לתלמודי תורה ולישיבות, תשאר עוד קדנציה. לא הצלחת, יבוא מישהו שיחליף אותך.

והמצב אצלנו?

בניגוד לבני דודינו החרדים, אצלנו זה הפוך. בבחירות האחרונות, מועצת "הבית-היהודי" (זצוק"ל) פרסמה את רשימת המועמדים שלה, והציבור נקרא להצביע להם בסמס.

מעבר להליך הפתטי (מה הלאה? שו"ת סמס? אוי, זה כבר קורה) היה כאן עוד עניין בעייתי: לצד כל שם הופיעו נימוקים לבחירה בו. רשימת הנימוקים הזכירה קצת בחירות לוועד כיתה: המילה "ראוי" חזרה על עצמה יותר מדי, ורוב המועמדים נבחרו משום מה לפי הרקורד הרבני והחינוכי שלהם.

הלו, אם הם כאלה מחנכים דגולים ועדינים, למה לזרוק אותם לכנסת? למה לעשות להם את זה?

צריך לומר זאת בבירור: התכונות הנדרשות לרב, הן ברובן כאלה שיקשו עליו מאד לשרוד במגרש הפוליטי. "רב" ו"פוליטיקאי" הם הפכים. אני רוצה את חברי הכנסת שלי תחמנים, ממולחים, קורצי עין, כאלה שיעשו הכול כדי להשיג עוד תקציב לישיבה שבה לומד (נו טוב, ילמד) הבן שלי, ושישיגו בתחבולות עוד דונם ועוד עז.

תקציבים זו עבודה למקצוענים

בדצמבר האחרון, היה צריך לאשר את התקציב לישיבות ההסדר. שמחתי כשאורי אריאל וזבולון אורלב השיגו בתום מסכת לחצים את 20 מליון השקלים שהיו דרושים לשם כך. אבל אז נזכרתי איך (הרבנים) ליצמן וגפני משיגים 100 מליון שקלים בלי להתאמץ.

בכנסת צריכים לשבת המקצוענים. כאלו שלמדו במשך שנים את המלאכה הקדושה (או הבזויה) של איך ללחוץ ולהוציא כסף ותקציבים.

עזבו אתכם מדמויות מופת. מצידי שיהיו מנוולים (ועם אף ארוך) אבל שיעשו את העבודה. יש לכם שכן שמצטיין בהברחת קרוואנים באישון ליל או בהקמת ערוצי רדיו? אשרי האיש, גייסו אותו מיידית ל"אמנה". רק מה הקשר שלו לכנסת?!

ומהעבר השני- אם אתם מכירים רב קהילה שהוא גם פרופסור בטכניון, הוא כנראה טוב במה שהוא עושה. לא חבל לשלוף אותו מספסלי הטכניון ומהקהילה שהוא מנהיג ולזרוק אותו לביצה הפוליטית שהוא לא מכיר? הכלל הוא מאד ברור: המחנכים לחינוך, אנשי הרוח יעשו רוח. לפוליטיקה ילכו הפוליטיקאים.

==

עקיבא נוביק (23) הוא כתב לענייני התיישבות, דתות וחרדים בידיעות אחרונות, ותושב עפרה. הדברים התפרסמו לראשונה בעמוד הפייסבוק שלו.