האמת חייבת להיאמר: מתווה הכשרות החדש שהציגה הרבנות הראשית ממחיש זלזול עמוק בכל מי שעדיין מסתמך על הכשרות שלה.

ברבנות מתנהגים כאילו לציבור הישראלי דמנציה כרונית, והוא אינו זוכר את הסבבים הקודמים בהם הבטיחו לשפר את מערך הכשרות.

למשל, בחודש אדר תשע"ד הכריז הרב הראשי דוד לאו יחד עם נפתלי בנט והרב אלי בן-דהן על "מהפכת הכשרות": נהלים אחידים, תעריפים אחידים, הגברת השקיפות וניתוק התלות בין בית העסק והמשגיח. בפועל – השנים חלפו, ושום דבר מבין הנ"ל לא יושם. משגיחים המשיכו להיות מועסקים ישירות על ידי העסקים עליהם הם אמורים להשגיח, קביעת התעריפים להשגחה המשיכו לנוע על הספקטרום שבין שרירותיות ופרוטקשן, ואכיפת הנהלים והסטנדרטים הינה רנדומלית לחלוטין.

מחזור הצהרות ריקות

כעת, מציעים ברבנות מתווה כשרות "חדש" – שהוא למעשה מיחזור ההצהרות הריקות שניתנו בעבר. עכשיו, כמו לפני שלוש שנים, מבקשים ברבנות להקדים תרופה לפרסום דו"ח חריף במיוחד של מבקר המדינה, ועל הדרך זורים חול בעיני הציבור. הלוואי ואופתע, אבל קשה לי להאמין שדווקא הפעם ינסו ליישם את הרפורמות, וגם אם כן יהיה ניסיון להתניע שינוי – הרי שהמתווה הנוכחי, כמו קודמיו, לא מתייחס בשום צורה לסוגיה העיקרית ממנה נובעים כל כשלי מערך הכשרות של הרבנות – היעדר התחרות.

חוק איסור הונאה בכשרות אוסר על בעלי עסקים להציג בכתב את העסק שלהם ככשר – אלא אם הם נמצאים בפיקוח הרבנות. החוק, משנת 1983, נועד במקור להגן על שומרי הכשרות, אבל היום הוא עושה בדיוק את ההיפך. נוצר מצב בו למקום עם תעודה של הרבנות שמגיש ללקוחות שלו אוכל לא כשר – מותר לכתוב על עצמו שהוא כשר, בעוד למקום ששומר על כל הלכות הכשרות אבל אין לו תעודה של הרבנות – אסור. תעודת הכשרות של הרבנות הפכה כבר מזמן לנייר חסר משמעות התלוי על קירות המסעדות. ברוב המקרים אפילו המשגיחים מטעם הרבנות לא סומכים על התעודה הזו, קל וחומר הרבנים עצמם. יותר ויותר אנשים מחפשים השגחה אמינה, איכותית ומקצועית – ולכן פונים לעסקים עם כשרות של 'השגחה פרטית' ושאר הבד"צים הקיימים בשוק.

אין אינטרס לתת שירות

ברבנות לא חסינים בפני מגרעות המונופול, וכשאין מתחרים – כנראה שגם אין אינטרס לתת שירות טוב וראוי. היעדר התחרות בכשרות הוביל את הרבנות לניוון כמעט מוחלט בכל הקשור להקפדה על רמת ההשגחה ולשיפור השירותיות כלפי העסקים. האיתותים של ארגון 'צהר' בדבר הרצון שלהם להיכנס לשוק הכשרות, מסמלים את נפילתה הקרובה של חומת הממלכתיות המגנה על הרבנות על אף הכשלים הרבים בפעילותה. כשאפילו אחד הארגונים הבולטים ביותר של הציבור הדתי-לאומי, ציבור שהוא אחרון הסומכים על הכשרות של הרבנות, מודיע על תמיכה בהפרטת ההשגחה – סימן שסופו של מונופול הכשרות קרוב מאי-פעם.

הכשרות קיימת הרבה לפני שברבנות ניכסו אותה לעצמם, והיא תמשיך להתקיים גם הרבה אחרי שברבנות יאבדו את האחיזה החוקית עליה. ארגוני הכשרות הטובים והאמינים ביותר בעולם, כמו ה- OU, ה-OK וה-KLBD, פועלים בתנאי תחרות מלאה. התחרות ביניהם לא רק שאינה פוגעת באיכות הכשרות שלהם, אלא גורמת להם להיות כל הזמן בתהליך התמקצעות והקפדה על האיכות ההלכתית. זאת הבשורה שאלו הקוראים להפרטת מערך הכשרות – ובראשם 'השגחה פרטית' – מביאים לשטח. הגיע הזמן שגם כאן בישראל נזכה לכשרות איכותית, וזה יקרה רק אחרי ש-25 אלף העסקים הכשרים בישראל יוכלו לבחור מי נותן להם את הכשרות, והארגונים שמספקים את הכשרות יצטרכו להצדיק את הבחירה בהם.
—-
הכותב עומד בראש ארגון הכשרות 'השגחה פרטית' – עמותה ללא מטרות רווח המעניקה שירותי השגחה וכשרות שלא מטעם הרבנות הראשית, ופועלת על-פי ההלכה ותוך שקיפות מלאה, מתוך מטרה לשפר את רמת הכשרות בישראל על-ידי פתיחת השוק לתחרות.