אנשים מבוגרים הפוקדים את בית הכנסת מאריכים חיים יותר מאשר בני גילם שנשארים בבית.

מסקנה זו היא תוצאה של מחקר שנערך באוניברסיטה העברית ותוצאותיו פורסמו דווקא בעיתון 'הארץ', שעל יחסו לבתי הכנסת קיבלנו הדגמה בשבוע שעבר.

את המחקר ביצעו חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בראשות הפרופ' הווארד ליטווין מהמרכז לחקר הזקנה באוניברסיטה, והוא התפרסם בכתב העת European Journal of Ageing.

על פי עיתון 'הארץ', מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעתם של קשרים חברתיים על אורך החיים. לדברי פרופ' ליטווין, "כולם אומרים שהאנשים שסביבך קובעים כמה תחיה. המחקר שערכנו ניסה להסתכל על הדברים יותר לעומק, ולראות האם הסביבה הבין-אישית באמת תורמת להישרדות".

פרופ' ליטווין עומד בראש המרכז לחקר הזקנה, שהוקם בתמיכת משרד המדע, ותפקידו להעמיק את הידע בתחום הזקנה בישראל.

המחקר התבסס על סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנערך בשנת 1997, בו רואיינו כ-5,000 גברים ונשים בישראל, בני 60 ומעלה, בנוגע לאורחות חייהם. כעבור שבע שנים, בשנת 2004, בדקו החוקרים את הנשאלים וביררו מה מצבם של הנסקרים.

המחקר התמקד בקבוצה של כ-1,800 נשאלים, שמתוכם 684, כ-38% נפטרו במשך שבע השנים שבין הסקרים.

לדברי ליטווין, כצפוי, רוב מקרי המוות היו אצל משתתפי הסקר המבוגרים יותר, או כאלו שסבלו ממחלות שונות. החוקרים ניסו לאפיין את הגורמים לתמותה בקרב הקהל המבוגר.

מסקנותיהם היו שבעלי הכנסה נמוכה מתו בשיעור הגדול בשני שליש, מאשר בעלי הכנסה גבוהה ושיעור התמותה בקרב הסובלים מדכאון, היה גדול גם הוא ב-80% מאשר מאנשים מאושרים יותר.

בית הכנסת וקהילה תומכת

עוד התברר בסקר, כי שני גורמים משפיעים לטובה לשם הארכת חיים. הראשון הוא יצירת קשרים חברתיים והשני הוא תדירות ההליכה לבית הכנסת.

על פי עיתון 'הארץ', אמר פרופ' ליטווין: "לאלה שהלכו לבית כנסת באופן עקבי היתה בבירור הסתברות יותר גבוהה של הישרדות". על פי הנתונים: בקרב הקבוצה שלא הלכה לבית כנסת, אחוז התמותה היה גדול ב-75%, מאשר הקבוצה שהלכה לבית הכנסת בקביעות.

את הסיבה להארכת הימים דווקא בקשר להליכה לבית הכנסת מנסה להסביר ליטווין בשתי אפשרויות: "הסבר אחד הוא רוחניות, כלומר הגורם האמוני האישי. יש סדרה של מחקרים שנערכו בשנים האחרונות, בעיקר בארה"ב, שטוענים שאמונה עוזרת להתמודד עם לחץ נפשי. אנשים שמאמינים ומתפללים כנראה שורדים יותר".

וההסבר השני, הוא שבבית הכנסת, מוצא האדם קהילה תומכת, "בזקנה המאוחרת, הבעיה העיקרית של הרבה אנשים היא אובדן התפקיד החברתי. למי שהולך לבית כנסת יש תפקיד: הוא עולה לתורה, ויש לו מערך של קשרים בקהילה". מצוטט פרופ' ליטווין ב'הארץ'.

פרופ' ליטווין, כנראה לא מרוצה מתוצאות המחקר ולכן הוסיף כמה הסתייגויות. "העובדה שאדם מסוגל ללכת לבית כנסת מצביעה בכל מקרה על כך שהוא מסוגל להתהלך, ומכאן שהוא בריא יותר."

ועוד המלצה של הפרופ' לזקנים חילונים: "חשוב לזכור שלפי הממצאים, לקשרים חברתיים יש אותו משקל כמו הליכה לבית כנסת. זה אומר שבשביל להאריך ימים לא חייבים להיות צדיקים גדולים, אבל חשוב להיות אנשים חברותיים".