הומו? שוטפים לנוער את המוח שזה לא דבר מגעיל

הרב יוסף קלנר, המלמד במכנית בני דוד בעלי, נשאל בעקבות פרשת הרב לוינשטיין על היחס לקהילה הלהט"בית, ובעיקר על היחס של גורמים בתוך הציבור הדתי לרב לוינשטיין. הדברים נאמרו לפני כשבוע וחצי במהלך שיעור ומתפרסמים לראשונה בסרוגים.

הרב נשאל: "איך הגענו לזה שהעניין של נטיות הפוכות הפך להיות כ"כ מקובל עד שהוא דגל החברה החילונית?"

והשיב: "אלו אינם דברים חדשים, הסטיות האלה תמיד היו, אלו נורמות של החברה בסדום ובכנען הקדומות, יוון הייתה מלאה בזה בעיקר לקראת סופה, וכן רומא בסופה, סוציולוגים יודעים שזו תסמונת של דקדנס – שקיעת תרבות והתנוונותה. אמנם האנושות באורך דורותיה כבר התפתחה מזה. האנושות הולכת ומתעלה, ומתעלה גם מזה. רוב בני אדם, אפילו כיום, הם דתיים, וכל הדתות מתעבות את זה. את האדם השפוי, אפילו הלא־יהודי, זה מגעיל.

עם זאת, כאן בארץ בזמן האחרון זה הפך להיות "סמל הקנאה המקנה", הערך העליון של החברה בישראל. על הכל אפשר לדבר, אך והיה ופתחת את הפה בנושא הזה – הפסדת. זה המצב.

[[[http://www.srugim.co.il/wp-content/uploads/2016/07/יגאל-לוינשטיין.mp4]]]

בהמשך נשאל הרב איך זה קרה?

(…) יש דבר שאתה לא יכול להתעלם ממנו או להסתפק בו – היצרים. והם פועלים בצורה אינטנסיבית 24 שעות ביממה. ההגדרה הבסיסית של "תרבות" היא התרחקות מהמימד החייתי והבהמי אל הצדדים הגבוהים של החיים, וביסודה תביעת השליטה והריסון בסיפוק היצרים. המחסומים התרבותיים לצדדים הבהמיים באדם ובחברה הם השכל והמוסר, וכשהם אינם פעילים יותר – כי אין אמון בשכל ובמוסר, הבהמיות חוגגת ובעקבותיה החייתיות.

ויתירה מכך: נוצרת מחלה רוחנית אוטואימונית, הרוח תוקפת את עצמה. המערכת הגבוהה – מתרסקת, והרוח התחתונה הבהמית – חופשית, אין מה שיחסום אותה. ההשלכה מכך בשלב הראשון זה "שעות נוספות" של יצרים. אך אחר כך צורת החיים הזאת הופכת להיות עניין של אידיאולוגיה ורוחניות – הופכת לכלל "שיטה" שכל מה שמניע אותה אינו אלא היצריות. שיטה שאף אחד לא הגה אותה, ואני מסופק אם יש מי שיודע לנסח אותה, אך היא נמצאת בלא־מודע־הקולקטיבי של החברה.

היא הופכת להיות ה"ערך העליון של החיים", ה"ערך האלוהי" – הנהנתנות. בעבר היה לזה שם, היו אלים כאלה – בכחוס ודיוניסוס, אלי ההתפרקויות האוריגסטיות של יוון ורומי העתיקות, אולי זה מה שהיה כלול גם בעניינו של האליל הפיניקי־כנעני הידוע באזורינו – ה"בעל". בתת־התרבות הזו אין החיים חותרים אלא לנקודה אחת – הנהנתנות. וכאשר "לכל מה שמהנה אותך" אין מעצור, אזי מתלכדים הנטיות והדחפים היצריים עם הדמדומים השכליים של האוריינטציה הפלורליסטית של "אין אמיתות" לכלל סגנון של חיים המתנהלים באווירה טרום תרבותית – הדוניסטית.

חילול קדושת 'האל החילוני'

את ההתפרצות על הרב יגאל לוינשטיין אותה הוא מכנה "דיס-פרופורציונליות לשום דבר" הוא מסביר "הרב יגאל, בדבריו הוא פגע פגיעה חמורה וחילל את קדושת "האל החילוני". הביטוי – סטייה – שמשמעותו שהנטייה ההומוסקסואלית זו נטייה לא נורמלית, "תת תרבותית", גם בלא קשר ליהדות ולתורה. ולא רק שמתן פורקן לנטייה הזו זו תועבה על פי התורה – זה ידוע ומובן מאליו – אך ישנה כאן הצהרה על כך שזו סטייה מהנורמה האנושית. על זה "שומו שמיים!!". כי צורת ההבנה של הגדרת "האדם" והנורמטיביות שלו, זה מה שמהווה את מרכז הכובד המניע את כל מדיניות החיים של החברה.

בזאת הוקפצה הפסיכוטיות – כבר לא משנה שכך הוגדר במילון אבן שושן הקלאסי: "הומוסקסואליות – תשוקה מינית סוטה של גבר או אישה לבן מינם", מכיוון שהמסגרת ה"תרבותית האקטואלית" כבר "תיקנה" את המילון. ומי שלא עדכן את עצמו, הוא "אויב העם והחברה". "כי דברי הרב האלה מערערים את אושיות הקיום שלנו פה. מערערים את האמונה שלכל אחד מאתנו הזכות ליהנות איך שהוא רוצה". "אתה כופר בזה? אתה יותר גרוע מכל דבר, יותר גרוע מהחרדים, יותר מסוכן מאיראן. אתה האויב מבפנים!!". הזעזוע היה עצום כי נפגע כאן "עצב חשוף" של החברה החילונית – בוזתה כאן המהות המאפיינת את החילוניות."

מאיפה מגיע עיקר הכוח של ההתנגדות לדברים שנאמרו בכנס? ממעצבי דעת הקהל או מהתפיסה הרחבה בציבור?

אמנם נכון שמוקדי הכוח של כל המערכות, התקשורת, האומנות, המימשל, המשפט, הפרקילטות, הפיקוד הגבוה של הצבא והאקדמיה הם השניים וחצי אחוז של החברה שבדרך כלל הם "מעצבי דעת הקהל", אך בנקודה זו לא רק הם הגורמים לתגובות המדהימות שהתפרצו פה.

כפי שאמרתי הייתה כאן פגיעה במרכז הכובד של אופי החיים החילוני. על כן בהתנגדות לדברי הרב יגאל אין הבדל בין הימין לשמאל החילוני, קשה להבחין במישהו שהעז להצביע על האמת הפשוטה שבדבריו. אמנם אני סבור שהרוב המוחלט של האנשים בני חמישים ומעלה אמנם סבורים ואף יגידו במפורש ובקול רם שהטיפוסים האלה הם סוטים ומגעילים. (הם עושים זאת לא בגלל שהם דתיים, להפך, בגלל שהם חילוניים הם נטולי עכבות ומדברים חופשי).

בגולני – הומו זו קללה

"וכמו כן בצבא, בקרב החיילים, בגולני, לומר על מישהו "הומו" זו עדיין קללה. אך הילדים והנוער בבתי ספר יסודיים ותיכוניים עוברים אינדוקטרינציה ושטיפות מוח לטשטוש ערכי המסורת האנושית במוסר ובמשפחה. ע"כ, אם תנסה להציב עמדה נגד חברת החלכאים המנסה להתגאות בסטייה המינית שלה – אתה "תחטוף". הנוער יתפרץ עליך. וכן בחברה האקדמית מגיל 20 – 40, בכלל אין עם מי לדבר. אפשר לחלוק לדון להציב עמדות שונות על המון דברים – אך לא על זה. כי הקו הזה באופיים הנפשי והרוחני של החבר'ה האלה נגזר מחוסר וודאות בערכים, התובע מתן לגיטימציה גמורה לנהנתנות בכל אופניה, מופיע בהם בלהט דתי, כחובה קדושה ומוחלטת, קו זה הפך, בלא חינוך לכך, להיות הקו העצמי של החילוניות".

אגב: נוגע מצב פסיכי זה, לא רק לחברה החילונית, כי תפיסת ערכים זו מאחדת עם החברה המכנה את עצמה "חילונית", גם חלקים משמעותיים, מבחינה כמותית, של החברה המכונה "דתית לאומית". כי אפילו אם אתה עם כיפה על הראש ושומר שבת, או אפילו נחשב כ"רב", אם מה שמהווה את מרכז הכובד של הערכים שלך ומעצב את המדיניות הערכית שלך זה עולם הערכים החילוניים – אזי אתה – חילוני. (זה עולה ממה שהמהר"ל מלמד: שהשאיפה שלך – זה אתה. ומתאים למה שהבעש"ט אומר: שבמקום מחשבותיך שם המקום בו אתה נמצא). לפי הטיעון הזה, אולי קרוב לחצי מהחברה ה"דתית לאומית" כיום הם "חילונים". ויחסם לדברי הרב יגאל בהתאם".