בג"צ אישר: רק הרבנות רשאית לתת תעודת הכשר

ניצחון לרבנות הראשית בבג״צ, שקבע כי רק הרבנות רשאית להעניק תעודות כשרות במדינת ישראל.

נזכיר כי בשנה שעברה הגיש היועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה ויינשטיין את עמדת המדינה בתשובה לעתירה לבג"צ שהגישו בעלי עסקים שהציגו תעודת כשרות מטעם ארגונים פרטיים ואלטרנטיביים.

העתירה הוגשה על ידי בעלי עסקים שפנו לגוף הכשרות 'השגחה פרטית' אותו מובילים גורמים חילונים, רפורמים ודתיים ליברלים המעניקים תעודות כשרות על סמך אמון בבעל העסק. משגיחי מחלקת האכיפה באגף הכשרות של הרבנות קנסו את בעלי העסק כפי שמחייב החוק למניעת הונאה בכשרות. בעלי העסקים עתרו לבג"צ בדרישה שיבטל את הקנסות שלטענתם אינם חוקיים ומפלים אותם על פני הבד"צים שאינם נקנסים.

בתחילה הוגשה עמדת המדינה לבית המשפט העליון, אך ללא התייחסות של הרבנות הראשית לישראל. שופטי בג"צ בראשות המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין נזפו ביועץ המשפטי שניסה לכופף את הרבנות תחתיו, ודרשו ממנו להביא גם את עמדת הרבנות. לאחר מכן הוגשה עמדת היועץ המשפטי לממשלה שקובעת כי ניתן יהיה להציג תעודת השגחה, אם יודגש כי היא איננה מטעם הרבנות הראשית לישראל ובנוסף הוא דאג מיוזמתו לבטל את הקנסות שהוטלו על בעלי העסק בגין הצגתם ככשרים.

בהמשך הגישה הרבנות הראשית את עמדתה לפיה בחוק כיום, היא הגוף המוסמך היחיד ליתן הכשר לבעל עסק, ובית המשפט העליון אימץ את עמדתה בדבר פרשנות סעיף 3(א) לחוק איסור הונאה בכשרות, וקבע "כי על פי חוק בית עסק מנוע מלהציג כל מצג כשרותי בכתב, בין תוך שימוש במילים כשר ובין אם לאו, אלא אם ניתנה לו תעודת הכשר מטעם הגורם המוסמך על פי חוק."

פסק הדין ניתן ברוב של שניים, אליקים רובינשטיין ונעם סולברג נגד דעתו החולקת של השופט אורי שוהם שתמך בעמדת היועץ המשפטי לממשלה. את הדיון מטעם הרבנות ניהל היועץ המשפטי של הרבנות עו״ד הראל גולדברג עפ״י הרבנים הראשיים והגורמים המקצועיים.

הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו שיבח כמובן את ההחלטה שלא לאפשר מתן תעודות כשרות אלטרנטיביות. "ישנה מערכת כשרות ממלכתית שתפקידה להעניק את "תו התקן" לכשרות המזון. כל החלטה שהייתה מאפשרת מתן תעודות הכשר אלטרנטיביות, שבחלקן אף פיקטיביות, הייתה מובילה להטעייה קשה כלפי הציבור הרחב ואני מברך על כך שהדבר נמנע".