אחרי שדיוני התקציב התנהלו ללא הפרעות משמעותיות של האופוזיציה, נראה כי שמרו את המאבק האמיתי לישורת האחרונה.

האופוזיציה הגישה כ-32,000 הסתייגויות לתקציב המדינה שיעלה מחר לקריאה שנייה ושלישית בכנסת ולא מוכנה להסיר אותן. חישוב גס שעשו בכנסת מעלה את משך ההצבעות על 266 שעות ואם הם ייערכו ללא הפסקה – 11 יממות וזה לא כולל הפסקות לתפילות, ארוחות והדיון שלפני ההצבעות.

בקואליציה מנסים כעת לפעול להידברות עם סיעת המחנה הציוני המרכזת את האופוזיציה כדי לקצר את משך הדיון. בועדת הכנסת הגישה הקואליציה לפיה על כל סעיף ידונו כל ההסתייגויות ביחד, והאופוזיציה תהיה רשאית לדון על 40 הסתייגויות בנפרד. באופוזיציה כינו את ההצעה מעליבה.

"ממשלת נתניהו שוב רומסת את הכנסת ואת הציבור, ופועלת בצורה לא דמוקרטית, לא נשתתף במהלכים שכאלה. אין הסכמות ולא תהיינה הסכמות על דריסת בית הנבחרים." אומרים באופוזיציה והודיעו כי הם מבטלים את כל ההסכמות, וההסתייגויות ישארו כפי שהן.

דיון סוער בועדת הכנסת התקבלה הצעת יו"ר הועדה ח"כ דוד ביטן, לפיה, בשל מספרן חסר התקדים של ההסתייגויות שהגישה האופוזיציה להצעת חוק התקציב – 32,000 (בדרך כלל עומד מספר ההסתייגויות על אלפים בודדים), תתקיים ההצבעה על קבוצות של הסתייגויות ולא על כל אחת בנפרד – היו"ר יעמיד להצבעה שלוש הצעות ביחס לכל סעיף בהצעת החוק: כל הסתייגות שעניינה תוספת תקציב, כל הסתייגות שעניינה הפחתת תקציב וכל הסתייגות שעניינה תוכניות חדשות. אם התקבלה אחת ההצעות – יצביעו על כל התוספות או ההפחתות המפורטות בהסתייגויות לאותו סעיף. אם נדחתה אחת ההצעות – יראו את ההסתייגויות כנדחות. אופן הצבעה זה יצמצם את ההצבעות מ-32,000 לכמה מאות.

הועדה קיבלה גם את הצעתו לפיה מחר, יום ד', תיפתח המליאה בשעה 14:45 (ולא ב11). השינוי נועד לאפשר את השתתפות ראש הממשלה וח"כים נוספים באזכרה לדוד בן גוריון ז"ל בשדה בוקר. הדיון ייפתח בדברי סיכום של יו"ר ועדת הכספים, ראש האופוזיציה ושר האוצר. כן קיבלה הוועדה את הצעת היו"ר ח"כ ביטן לעניין ההצבעות השמיות שתחולקנה כך: לא יותר מ-10 הצבעות על הצ"ח התקציב ולא יותר מ-10 על הצעות החוק הנלוות.

יו"ר הקואליציה צחי הנגבי מסר בתגובה: "סיעות הקואליציה עשו מאמץ עילאי להגיע להסכמות עם האופוזיציה בעניין סדרי הדיון וההצבעה על חוקי התקציב, אך נתקלו באטימות חסרת אחריות. האופוזיציה ניסתה לגרור את המדינה לבחירות מוקדמות ויקרות באמצעות שימוש מניפולטיבי בהליכי  ההסתייגויויות לחקיקה. הוגשו 32 אלף הסתייגויות מופרכות ומגוחכות, שכל תכליתן לעכב ולדחוק את ההצבעות אל מעבר לשעת חצות ביום ה׳. אילו היתה המזימה עולה יפה, ישראל היתה נותרת ללא תקציב, והייתה מוצגת בעולם כמדינה חסרת משילות, שהפרלמנט שלה מוכן לסכן את מעמדה ואת יציבותה הכלכלית בשל אינטריגות פוליטיות. לאור זאת פעלה הקואליציה לסכל  את המהלך המופקר בעודו באיבו.״