גיל לימון, המשנה ליועמ"שית גלי בהרב מיארה, מוסר כעת (חמישי) כי היועמ"שית לא מאשרת לוועדת גרוניס ייצוג עצמאי - זאת לאחר שמוקדם יותר היום, כבר הוגשה חוות דעת של הוועדה לבג"ץ.
נזכיר כי מוקדם יותר היום, הוועדה המייעצת למינוי בכירים (ועדת גרוניס) הגישה את עמדתה לבג״ץ המבקשת לדחות את העתירות נגד מינוי רומן גופמן לראש המוסד. יו"ר הוועדה לא הצטרף לעמדת חבריה, שכן הוא חושב הפוך מהם.
בהחלטה נמסר כי "החלטת הוועדה, כי לא נפל כל דופי בטוהר המידות של רמס"ד גופמן, מבוססת היטב בחומר שהובא בפניה ובדין. מהחומר שנמסר לוועדה התברר מעבר מעבר לכל ספק שהחקירה נגד העותר אורי אלמקייס נפתחה בשל הדלפות חומרים שלא היה להן דבר עם אוגדה 210 או עם מפקד האוגדה האלוף גופמן. גם ברור מעבר לכל ספק ששום חקירה לא הייתה נפתחת עקב הקשר שיצר רס"ן צור עם אלמקייס.
מכללי היסוד של ביטחון המידע המנחים את מערכת היחסים בין אנשי המודיעין העוסקים בהשפעה (או בהפעלה) לבין מפקד היחידה הנתמכת על ידי פעולותיהם של אנשי המודיעין עולה בבירור שזהות הבלוגר הייתה אמורה להיות ידועה לצינורות המודיעין המוסמכים אך לא למפקד האוגדה. מהחומר שבפני הוועדה עולה בבירור שגם בפועל הוא לא ידע את זהות הבלוגר".
עוד נמסר כי "כאשר האלוף גופמן ביקש לברר את זהות הבלוגר לאחר מעצרו אמר לו ראש מחב"ם שאסור לו לקבל את המידע בשל החקירה של היחידה האחרת, שאינה נוגעת כלל לאוגדה 210. החלטת הוועדה משקפת את המסקנה כי לאור הדברים האלה, אילו יזם פעולות בניגוד למה שנאמר לו, היה עובר עבירה של ביטחון מידע והייתה יכולה להיות בכך גם עבירה של שיבוש הליכי משפט.
לאחר שהעניין כולו התפוצץ ופורסם בציבור, כשנה וחצי לאחר שאלמקייס נעצר, שוב שקל האלוף גופמן להיפגש עם אלמקייס, אלא שכאן יעצה לו לשכת הרמטכ"ל שלא לעשות זאת. מכאן החלטת הוועדה, כי אין מקום לבוא אליו בטרוניה שפעל על פי העצה שקיבל.
מהחומר שעמד בפני הוועדה התברר כי: מפקד האוגדה רומן גופמן נתן אישור עקרוני להפעלת בלוגר, שזהותו לא הייתה וגם לא הייתה יכולה להיות ידועה לו, למטרה מוגדרת (פרסום ללא שינוי של ידיעות שכבר פורסמו ברשות ובסמכות בכלי התקשורת דוגמת Ynet) ובהגבלות הנדרשות להבטחת ביטחון מידע (איסור על העברת מידע מסווג);
כאשר בדיעבד נאמר לו שהיה צורך באישור גם לאישור העקרוני שנתן (דוגמת האישורים הרבים שקיבל לפעולות אחרות שעשה במסגרת האוגדה, כולל מסירת אותן הידיעות בסמכות וברשות לכלי התקשורת דוגמת Ynet), הוא היה הראשון להודות בטעות ועל כך גם קיבל הערה פיקודית שלא נרשמה בתיקו האישי;
בפועל הוא יכול היה לטעון, במידה רבה של צדק, שמי שהיה צריך להיות ער לצורך באישור ואף היה צריך להעמיד אותו על כך הוא קצין המודיעין שהציע לו את ההשפעה באמצעות הבלוגר, או המפקד הישיר של אותו קצין, קצין המודיעין של האוגדה או קצין ביטחון המידע של האוגדה או קצין המודיעין של פיקוד צפון.
לדעת הוועדה, רמס"ד גופמן גילה בהתנהגותו יושרה ואומץ לב אזרחי, כאשר קיבל על עצמו את האחריות לתקלה המינורית הזאת ואף שיבח בפני רח"ט חקירות במחב"ם ח"צ את רס"ן צור וציין לגביו שהוא קצין מצטיין שעשה עבודה מצוינת.
לפי הכללים שנקבעו בהלכה הפסוקה של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אין מקום להתערבות של כב' בית המשפט בהחלטת הוועדה. טוב היה לעתירה זו שלא הייתה מוגשת ואולם משהוגשה הרי שיש לדחותה".
תגובות