אחד הרגעים הקשים והחשופים ביותר בספרו החדש של שורד השבי בר קופרשטיין, שמתפרסם בראיון ל"ישראל היום", נוגע להשלכות הישירות של פרשת שדה תימן על החטופים שהוחזקו ברצועת עזה. בספר מתאר בר לראשונה כיצד הדלפת הסרטונים מהמתקן בישראל שימשה כדלק למסע התעללות מזוויע מצד שוביהם.
לדברי קופרשטיין, המחבלים הראו לחטופים סרטונים בהם נראים חיילי צה"ל מכים אסירים והבהירו להם: "מתפרסם בעולם שהחיילים שלכם הכו אסירים שלנו, אז עכשיו אתם תחטפו". בר מתאר תחושת חוסר אונים קשה למול הפרסומים שפגעו בהם ישירות בשבי: "זו הייתה תקופה נוראית. הם פוצצו אותנו במכות עד שהתעייפו, ולא הצלחנו לישון מרוב חרדה".
באחד התיאורים הגרפיים בספר, מספר בר כיצד הוא והחטוף יוסף חיים אוחנה הוצאו מהמרחב בו שהו עם כיסוי על הראש. "בפתח החדר נתנו לנו סטירות שהפילו אותנו לרצפה. הם התחילו לדרוך, לבעוט ולגרור אותנו. זה הרגיש כמו נצח", הוא משחזר. המחבלים קשרו את רגליהם לברזלים והכו אותם במוטות ובברזלים עד לשבירת אצבעות הרגליים של בר. "שמתי רגל אחת על השנייה כדי לחטוף מכות רק ברגל אחת, כדי שאוכל לדרוך על השנייה".
לאחר מסע העינויים, נאלצו השניים לדדות בחזרה למנהרה בה הוחזקו יתר החטופים. בר מתאר את ההלם של חבריהם לשבי – אוהד בן עמי, אלקנה בוחבוט, שגב כלפון ומקסים הרקין – למראה פציעותיהם.
לפי עדותו של קופרשטיין, מי שהביא להפסקת האלימות היה אוהד בן עמי, המבוגר שבחבורה, שזכה לכבוד מסוים מהמחבלים. בן עמי פרץ בבכי מול השובים והתחנן: "למה אתם עושים להם את זה? הם כמו ילדים שלי. אנחנו בחושך ובייאוש, למה גם מכות? אני לא עומד בזה יותר". בעקבות תחינותיו נפסקו המכות, והחטופים נותרו מחובקים יחד במנהרה.
תגובות