הכישלון במינוי רבני ערים רשום על מפלגת הציונות הדתית

אז האם הנציגים של הציונות הדתית נרדמו בשמירה?

השבוע ש"ס שוב הצליחהלמנות את הנציג שלה - הרב יצחק ורדי - לרב העיר קריית אונו, כשהוא מנצח את המועמד הסרוג, סא"ל במיל' - הרב רואי מרגלית שאפילו לא יכול היה לדבר עם המצביעים כי הוקפץ לשירות מילואים.

הסיפור בקרית אונו הוא רק קצה הקרחון, בעיר שבה אחוזי ההצבעה לש"ס אפסיים, וראשת העיר היא מטעם 'יש עתיד', אפילו בה הם קובעים את זהותו של הרב.

שר הדתות לשעבר מתן כהנא תקף ברשת ה-X את ה"דיל" שנרקם מעל לראשו של הציבור הדתי לאומי והאשים את מפלגת הציונות הדתית בכישלון. ח"כ שמחה רוטמן השיב בתגובה חזרה בהאשמות שדווקא כהנא הוא זה שנכנע לשמאל.

נזכיר, כי שיטת העבודה של מתן כהנא הייתה “לשבור את הכלים” ולשנות את שיטת הבחירה של רבני הערים, שינוי שגרר ביקורת משפטית ופוליטית רבה. רוטמן והנציגים הסרוגים בקואליציה, מנסים לקדם את המערכה במסגרת הקיימת.

אבל בסופו של יום בשני המקרים יש עובדה מוגמרת אחת: רבנים ציוניים משרתי מילואים, שאף נבצר להם בעקבות המילואים להיות נוכחים בבחירות, מוצאים את עצמם מחוץ למשחק.

נאיביות, כישלון אסטרטגי או ויתור מראש?

הכישלון בקרית אונו מגיע אחרי כישלוןבגבעתיים, שם נבחר המועמד של ש"ס כמעט פה אחד. בבאר שבע ניצח אחיינו של אריה דרעי (ובנו של רב העיר המנוח, הרב יהודה זצ"ל), ובש"ס כבר לוטשים עיניים על הרבנות בתל אביב.

בעוד שבש"ס מאוחדים מאוד מאחורי מועמד יחיד - הרב זבדיה כהן, ומקדמים אותו כבר חודשים לפני הבחירות באופן סדור, בציונות הדתית נראה פילוג, שהיה ניתן לראות בבחירות הכלליות לרב הראשי.

לא ברור האם מדובר בנאיביות של מפלגת הציונות הדתית, בכישלון אסטרטגי מול המיומנות השטח של ש"ס או בוויתור מראש על אחד הדברים שקובעים את זהותה של המדינה.

הבחירות הקרובות ברחבי הארץ בעיקר ברבנות תל אביב ובעתיד גם בירושלים ובחיפה, יקבעו את זהותה של מועצת הרבנות הראשית (לערים הגדולות יש מקום מובטח במועצה).

אם השר סמוטריץ’ ומפלגתו לא יתעוררו, הציונות הדתית עלולה למצוא את עצמה בחוץ, ואת הבוחרים שלה לא מיוצגים.