"הסרט הראשון שלי – גרסת הבמאי" הוא פרויקט קולנועי של סרוגים בה נראיין בכל פעם במאי על הרגע שבו החלום הופך למעשה. מאחורי כל סרט ישראלי עומדים במאים ובמאיות שהעזו לצעוד את הצעד הראשון – וכאן הם משתפים בכנות על המסע הזה, על התשוקה, ועל המחיר שכרוך בהגשמת חלום.
הסרט הראשון שלך - על מה הוא ואיך הוא נולד?
הסרט הראשון שלי באורך מלא הוא בהשראת סרט הגמר שלי "פינחס" שעשיתי במסגרת לימודי הקולנוע שלי באונ' תל אביב. כשחיפשתי נושא לסרט ארוך הבנתי שהחומרים האישיים שבהם עסקתי בסרט הקצר, המוצא הרוסי אוקראיני שלי. העיסוק בדת מול חלוניות, והחוויות שחוויתי בשכונה בה גדלתי בקרית אתא שווים סרט באורך מלא. הסרט הארוך עוסק בנער בן 13 ממוצא אוקראיני שגדל לאם חד הורית. הנער יוצר קשר מיוחד עם חבדניק חוזר בתשובה, נרקומן לשעבר מהשכונה שלו שמלמד אותו לבר מצווה.
כמה זמן לקח לך לכתוב את התסריט הראשון?
תהליך הכתיבה לקח שנים. בהתחלה כתבתי סינופסיס וזכיתי למענק פיתוח מקרן יהושוע רבינוביץ'. שנה אחר סיימתי דראפט ראשון איתו התקבלתי לחממת כתיבת תסריט בינלאומית של סם שפיגל, ואחרי שנה של חממה שבסופה זכיתי במקום ראשון בתחרות פיצ'ינג , כתבתי ושיפרתי את התסריט במשך עוד כשנה.
יש לך את התסריט ביד, איך יצאת לדרך?
יצאתי לדרך כאמור לפני שהיה לי את התסריט ביד. חברתי כבר בשלב הסינופסיס לחברת תותים הפקות ויחד פיתחנו את התסריט. אחרי הפיתוח התחלנו להגיש את התסריט לקרנות ולמזלי הוא קיבל על ההגשה הראשונה תקציב לסרט ביכורים מקרן יהושוע רבינוביץ'. זה אחרי שהתסריט קודם שעבדנו עליו הוגש מספר פעמים ולא קיבל אף פעם כסף להפקה.
סינמה שו״ת פרק 33: אסף קורמן - העורך שמוזעק להציל סדרות
איך היה לעבוד עם שחקנים ולראות אותם מקימים לתחייה דמויות שכתבת?
את השחקנים יעקוב דניאל זאדה מיכה פרודובסקי ואנה דוברוביצקי ראיתי בעיני רוחי כבר בכתיבה. אמנם פתחתי אודישנים לעוד שחקנים אבל התפקידים האלו היו שלהם מבחינתי תמיד. בגלל היותי שחקן וגם בגלל שידעתי שאאלץ לצלם מהר משיקולי תקציב עשיתי המון חזרות. עם זאת התסריט לא השתנה הרבה בחזרות. רק התחדדו הכוונות המשחקיות.
איך זה להגיע לסט ולהבין שזה הסט של הסרט שלך, אתה אחראי, אתה מנווט את כל זה? מה התחושה?
להיות בצילומים לסרט שלך זה כמו להיות בחלום. חלום שכולל מאבק מאוד קשה של להספיק לצלם אך גם לגרום לחזון שלך לקרות. לגרום לחזון להיות חי, ולא רק תיאורטי. בתוך האופוריה של הנה זה קורה גם ללמוד להתפשר עם הנסיבות שקשורות בשטח ולקחת כל הזמן החלטות קשות. שילוב של בעל חלומות ומפקד בעל כורחו. חלום שהוא גם קרב להצלחת הסרט. הייתי רוצה שהכל יהיה יותר נינוח אבל הקצב והאילוצים בצילומים דרשו את זה.
איך זה היה לראות את החומרים בחדר עריכה?
השלב הראשון בעריכה הוא שלב של התאהבות ביופיים של החומרים. הצלם שי פלג יצר פריימים בלתי נשכחים. השלב הבא הוא שלב ארוך של דכאון וחרדה שהדברים לא נדבקים מספיק, לא גורמים לסיפור להתרומם גבוה מספיק ושם הפעילה העורכת שירה הוכמן את קסמייה וכישוריה כדי שזה יקרה. וגם היה יום צילומי השלמה שעזר להכל להתחבר.
איך זה הרגיש להראות את הסרט לראשונה לקהל?
ההקרנה הראשונה מול קהל היתה בפסטיבל ירושלים התגובות היו מעולות והרגשתי שאני אוהב ושלם עם הסרט מאוד. לא התאהבתי בתינוק הזה מיד, היו רגעים קשים בעריכה אבל בסוף זה קרה. ולמזלי הסרט בסוף התלכד ליצירה שלמה שאני מאוד אוהב.
פיני טבגרצילום: שרון שטרן
מה הביקורת או התגובה שהכי הפתיעה אותך על הסרט?
היתה תגובה אחת שהפתיעה אותי וגם אכזבה אותי ממש. ראש אחת הקרנות הקטנותשתמכו בסרט הסיר את שם הקרן מתמיכה בסרט בגלל סצנה מינית ואלימה שמבחינתי היתה סצנת השיא של הסרט. זה היה בשלב שלפני צילומי ההשלמה, הסרט לא היה גמור וגם ככה היה לי קשה איתו עדיין, זה הכה בי קשות. עם זאת עמדתי על שלי והתאוששתי. בדיעבד בלי הסצנה הזאת לא היה סרט מבחינתי ומבחינת רבים אחרים.
סינמה שו״ת פרק 31: דפנה לוין על הסדרה שנולדה ממשפט זדורוב
איזה דבר אישי או חוויה שלך ניסית להעביר דרך הסרט הזה?
הסרט הזה מבוסס על חוויות אישיות. הכמיהה שלי בילדות למשפחתיות דוגמת לעדות המזרח, השאלות שהיו לי אז לגבי דת, וגם החיפוש התמידי שלי אחר דמות אב לאחר שהורי התגרשו ואבי ואני התרחקנו.
איך הסרט הראשון הזה שינה אותך כבמאי?
הסרט הראשון שלי באורך מלא הוא קודם כל הגשמה של חלום, של שאיפות ליצור כאומן, וגם תחושה של סיפוק, של אנרגיה שהשתחררה והוא נותן לי כוחות להמשיך לנסות להשיג את היצירה הבאה, כי עד שהגעתי לעשות אותו חוויתי חבלי לידה לא פשוטים וגם היום זה ככה ביחס לדבר הבא, אבל יש לי תקווה כי זה התגשם כבר פעם אחת. חוץ מזה הניסיון הזה שעברתי, ישמש אותי לדבר הבא שאביים, אדע יותר על מה לוותר מראש ועל מה לא להתפשר אף פעם. קצת כמו ילד שני.
תגובות