תהליך מינוי הדיינים, שיסתיים רק כאשר ימונו גם הדיינים לבית הדין הרבני הגדול, ממשיך להסעיר, וגם להפיק דיונים רציניים, הבאים לברר את אמיתתה של תורה ביחס לאופן הראוי לניהול תהליך כזה.

בשו"ת חביב, ולא מחייב מבחינת הכרעותיו, עונה הרב אבינר לשאלה עקרונית הנוגעת לשיתופן של נשים בוועדה למינוי דיינים.

הרב אבינר מציין שלוש אמות בחירה לדיין, ומסבירן לפי דברי הראי"ה זצ"ל: א. קדושה וטהרה פנימית, שאותן באמת רק ה' יודע, אבל האדם יכול לדעת על כך מעט אחרי היכרות רבת שנים. ב. גדלות בתורה – שאותה תלמידי חכמים יודעים. ג. קשר אל העם, שאותו העם יודע.

מעניין מדוע השואל היה מוטרד מכך שישבו בועדה גם ארבע נשים, בעוד שלפי הקריטריון השני הנ"ל היו צריכים לשבת בה תלמידי חכמים. לא הפריע לו שמלבד שני הרבנים הראשיים לא ישבו בועדה תלמידי חכמים, אלא גברים נציגי מפלגות פוליטיות שונות, ונציג לשכת עורכי הדין. מה הם בדקו הם אצל המועמדים, את בקיאותם בשולחן ערוך?

הלא כל המועמדים הם בעלי כושר לדיינות, שבקיאותם בהלכה כבר נקבעה על ידי תלמידי חכמים (במבחני הרבנות הראשית). בתשובתו, הרב אבינר מיצר על כך שיושבות בוועדה נשים, שכן זהו היפוך סדר העדיפויות הנכון שאמור להיות: קודם קדושה, אחר כך חכמה, ולבסוף דעת העם. זוהי זריית חול בעיניים: ומתי תבוא לידי ביטוי דעת העם? אחרי שתתקיימנה הבחירות והדיינים כבר ימונו? דוקא לפי הקריטריונים שקבע הרב אבינר הועדה למינוי דיינים היא המקום לבטא את רצון העם.

ועוד אני שואלת: מדוע זה לא תקין לבדוק מהו היחס של הדיינים למצוקותיהן של נשים? הרמב"ם קובע בהלכות סנהדרין (פ"ב הלכה ז') שיש שבע תכונות החייבות להיות לדיינים, ואחת מהן: "אהבת הבריות להן". על כן, בועדה הדנה במינוי דיינים, שעיסוקם הכמעט בלעדי הוא בדיני משפחה, כלומר: בענייני גברים נשים וילדים, יש חשיבות מיוחדת לכך שהם יהיו אהובים על הבריות הנידונות בפניהם. נראה כי בדורנו, שיש בו נשים חכמות ובעלות דעה רבות כל כך, היכולות לייצג באופן מושכל ומוסרי את כלל הנשים, נכון לכתחילה על פי קריאת הכיוון של הרמב"ם (שלדעתו זוהי חובה מדאורייתא) שנשים תהיינה מעורבות בתהליך בחירה של דיינים.

התהליך הזה בו נשים הופכות להיות שותפות ומשפיעות באופן ישיר על מערכת בתי הדין, מבטא רצון עמוק של עם ישראל, ורחשי לב שהיו כמוסים שנים רבות, רחשי לב העולים בקנה אחד עם אמיתה של תורה. מהאמור לעיל נובע שבועדה למינוי דיינים ראוי שמחצית מהקולות יהיו של נשים. כל מי שלב ישר ושכל ישר לו מצטרף באהבה ובשמחה לתהליך הזה, שירים את קרנה של תורה בעם ישראל, ואינו מחפש סיבות להתנגד לו.