"עולם התורה הציוני דתי עדיין בגלות"

בריאיון מיוחד לעיתון 'בשבע' מתייחס ראש ישיבת בית אל הרב זלמן מלמד, לסוגיות רבות המעסיקות את הציבור הדתי לאומי ואת עולמו התורני.

בריאיון לשמעון כהן ולעמנואל שילה, עורך בשבע, התייחס הרב מלמד לשאלת הגירוש מגוש קטיף שאירע לפני כעשור ונשאל האם יש מקום ללמד זכות על מי שהוביל אז את המהלך.

"אני חושב שאין לי זכות לפרש את כוונות האדם אם הוא אומר שכוונותיו אחרות, אלא אם כן ירדתי לסוף דעתו ובחנתי אותה היטב וגיליתי שמטרתו היא אכן אישית ואגואיסטית", אומר הרב מלמד. לדבריו: "הדבר אינו שכיח, בעיקר כאשר מדובר בציבורים רחבים ובאנשים שנושאים באחריות ציבורית. אני נוטה לפרש שמעשיהם אמנם גרועים ביותר, אבל הם חשבו שהם עושים נכון לטובת עם ישראל וארץ ישראל. יכול להיות שהיו להם גם מניעים נוספים בדבר, אבל לא רק".

אגב הגירוש מגוש קטיף, התייחס הרב מלמד גם לפינויים האחרון של בתי דריינוף ביישוב בית אל בו הוא מתגורר ולאופי המאבק בו צריך לנקוט בכדי למנוע הישנות של מקרים כאלה בעתיד.

הרב מלמד מבהיר כי "אם הפגנה תקיפה ומאבק גדול היו מביאים תוצאות טובות יותר – זה מה שצריך היה לעשות. היום כשהממשלה ימנית ביותר – הציבור לא יכול להתעורר נגדה. זו ממשלה שהציבור, שרוצה לבנות את ארץ ישראל, בחר בה. אמנם הציבור חושב שבחלק ממעשיו ראש הממשלה טועה, אבל קשה להתארגן למאבק".

הרב מלמד לא מסתיר את אחריותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על ההרס בבית אל אך מבקש גם לא להחמיר איתו יתר על המידה: "עם כל הביקורת על ראש הממשלה, צריך לזכור את המציאות המורכבת שהוא נמצא בה", הוא אומר. "לפעמים אי אפשר לשנות את המציאות הזאת. צריך לעשות את כל המאמצים הפוליטיים והתקשורתיים כדי ללחוץ על הממשלה שלא תפגע בהתיישבות בשום מקום. אבל הבעיה העיקרית היא בג"ץ והחשש של הממשלה להתעמת איתו, וכן הפחד של הממשלה מפני האומות האחרות. אלה הנקודות המעכבות, ותפקידנו לשנות את הבג"ץ ולתת יותר גבורה לאנשים מתוך הממשלה".

דרושה אחדות

ראש ישיבת בית אל מתייחס לתמורות שעברו על הציונות הדתית בשנים האחרונות ועומד על המטרות אותן עליה להשיג בשנים הבאות: "עולם התורה הציוני גדל משנה לשנה בכמות, ויותר מכך באיכות. יש הרבה יותר כוללים לדיינות, תלמידים נשארים יותר שנים בישיבות ומגיעים למדרגות עמוקות בתורה ובעבודת ה'. בכל ישיבה וישיבה התורה מתפתחת ועולה. מה שחשוב לעשות זה אחדות. התורה שמתפתחת גם מתגוונת, ויש היום בציונות הדתית גוונים רבים. ואני אומר שכל מי שנאמן לתורה ורוצה לשמור על ארבעת חלקי השולחן ערוך ולא לשנות – יש לו מקום ועל כולנו להיות מחוברים, ואז כוח התורה שלנו יקבל עוצמות חדשות. התלמידים והציבור רוצים שהנהגת הציבור הציוני-דתי תהיה מאוחדת. יהיו מחלוקות כמו שהיו תמיד. בכל בית דין יש מחלוקות. יושבים יחד ודנים ויש חילוקי דעות חריפים וכואבים מאוד, אבל המשותף גדול יותר מהמפריד".

עם זאת הרב מלמד מדגיש כי עולם התורה הציוני דתי עדיין לא בשל לכך שהמיעוט יקבל על עצמו את דעת הרוב: "אני לא חושב שהגענו לשלב הזה, אף על פי שזה הסדר הנכון. בנקודה הזאת אנחנו עדיין בגלות וקשה לנו לקבל את הכרעת הרוב. אבל בכל הנושאים שאנחנו לא חלוקים – צריכים להיות מאוחדים, וגם במה שחלוקים – אם נשב ונדון ביחד נגלה שגבולות המחלוקת אינם כל כך קיצוניים כפי שהדברים נראים בתקשורת".

רבנים לא עושים משהו נגד התורה

הרב מלמד נשאל מהי עמדתו בכל הנוגע לשילוב אנשים שאינם דתיים במפלגת 'הבית היהודי', ואמר כי "אין שום בעיה בשילובו של כל אדם שמוכן לתמוך בדרך של הבית היהודי – לחזק את היהדות, את השבת ואת הערכים היהודיים. לפעמים מי שאין כיסוי לראשו יכול להועיל יותר למטרות הללו, וראינו את זה בפועל. איילת שקד לא עושה פחות למען היהדות מכל חבר כנסת אחר. הנציגים בכנסת הם רק שליחים, ולא הדוגמאות שמהן אנחנו לומדים כיצד לנהוג בבתינו. הם יודעים כיצד לעשות את מלאכת השליחות היטב. הרי אם ישאלו אותנו את מי נעדיף כשליח, אדם ירא שמיים וצדיק שאינו יודע לפעול, או מי שאינו מקפיד על קלה כחמורה אבל יודע לפעול ותורם לעולם היהדות ולקדושה – ברור שנעדיף את השליח השני".

על פרשת הרב מהצפון שטלטלה את הציונות הדתית אמר הרב מלמד: "יחס לתלמידי חכמים צריך להיות יחס בריא. כל עוד בפנינו תלמיד חכם – צריך לשמוע בקולו. אבל גם נביא אם יאמר לפעול נגד התורה, הרי שאסור לשמוע לו והוא חייב מיתה. מעל הכול יש את דרכה של תורה. ברגע שתלמיד חכם, או מי שחושבים שהוא תלמיד חכם, אומר לעשות דברים שמנוגדים לתורה – באותו רגע צריך להתנתק ממנו. זכותו של תלמיד חכם לפרש את התורה וללמד אותה, אבל לא לעשות נגדה, אפילו שיש לו כוחות מיוחדים. בעניין הזה אין יוצאים מהכלל. יש לו יצר הרע והוא מפתה אנשים לעשות עבירות לשם שמיים? אני לא מבין את התופעה הזאת. יש אנשים שיש להם כוחות בלתי טבעיים. הדבר הזה אמיתי. אבל מותר להם להשתמש בכוחות האלה אך ורק לחיזוק התורה והיהדות, ובשום פנים לא להשתמש בהם לדבר שאינו כדרכה של תורה".

"בכלל", קובע הרב, "צריך לצמצם את השימוש בכוחות על טבעיים. צריך להיות 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך', בלי לחפש עתידות ונפלאות. ואם יש אנשים עם כוחות – צריך לצמצם את השימוש בכוחות הללו אך ורק לחיזוק התורה והיהדות".

בעקבות הפרשה הודיעו כמה וכמה רבנים על גדרים וסייגים שהם נוטלים על אורח הנהגתם עם בני קהילתם. הרב מלמד אינו סבור שיש בכך צורך. "בגלל החריגים הללו לא צריך לעשות גזירות על הציבור. בגלל שמישהו לא נורמלי או שיש לו רגשות חולניים, רב לא יטפח על כתף תלמידו?! צריך לחיות חיים נורמליים. אי אפשר להפוך את הציבור כולו לכלוא בגלל שיש חריגים".

את השיחה כולה חותם הרב מלמד בברכה לקראת השנה החדשה, שגם בה כלול השילוב של תורה, עם וארץ שנחרז לאורכה של השיחה כולה. "אנחנו מתפללים שהקב"ה יכתבנו לטובה ולברכה, עם כל הבקשות הגדולות שאנחנו מצפים להן ולא מן הנמנע שיתקיימו – שנה של בניין ארץ ישראל, בלי הקפאה, שנה של בניין ירושלים, שנה של תשובה לכל ישראל ושנת קיבוץ גלויות".

==

הראיון המלא יתפרסם בעיתון 'בשבע'.