במסגרת פרויקט 90 שנה לפטירתו של הרב קוק באתר סרוגים, בחרנו לראיין את אחת הדמויות הנשיות המזוהה ביותר כיום עם דרכו ואחת מהרבניות המלמדות את תורתו זה עשרות שנים ולדבריה מושפעת ממנו יום יום.

הרבנית נעמי שפירא, (63), היא אמנם אשת חבר לבעלה, הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן, אך היא תלמידת חכם ורבנית ומרצה מבוקשת וידועה בפני עצמה. בין היתר היא מלמדת במדרשה לנשים באוניברסיטת בר אילן, והיא מכהנת בראש מרכז "אבקשך" – מרכז רוחני לעבודת השם, אותו הקימה יחד עם בעלה.

בבואנו לשוחח עם הרבנית, גילינו שברירת המילים שלה והתשובות שנתנה לנו לשאלותינו, הם שיעור בפני עצמו. ובבחינת "דברי חכמים הם וללמוד אנו צריכים", בחרנו להשאיר את השאלות והתשובות כמעט במלואם ולהשאיר אותם במתכונת זו נאמנים למקור, מבלי לערוך לכתבה מסודרת, מחשש שיאבדו ממשמעותם וממהותם.

 

"כל מילה תמעט בגודל ובאור ובזכות"

איך הרב קוק השפיע עלייך ברמה אישית בעבר? איך הוא משפיע עלייך ביום יום גם בהווה?

אני התבגרתי בגיל מאוד צעיר יחסית. היה לי תהליך חיפוש רוחני מאוד חזק מגיל 13 והייתי באיזה סביבה שמבחינתי הייתה שממה רוחנית. בשלב מסוים פשוט קניתי ספרים ולמדתי לבד. ואני זוכרת את עצמי לומדת את – אני חושבת שזה היה בגיל 16 משהו כזה – את "מאמר הדור", את "מאמר העונג והשמחה" וזה פשוט הפך אותי, פתח לי עולם, העיר לי את הנשמה זה היה בשבילי ממש סיבה לחיות בצורה הכי ענקית וגדולה ונפלאה. אחר כך הייתי לומדת קטעים מאורות הקודש. ממש זה היה בשבילי פלא עצום, זה אור גדול, זה… אין לי מילים, כל מילה תמעט בגודל ובאור ובזכות ללמוד את הרב.

ובאמת הוא הבסיס של החיים שלי בכל כך הרבה מובנים שלי, של החיים שלנו כזוג, שלנו כמשפחה וכאנשי ציבור. לצערי, לא תמיד אני מספיקה ללמוד מתורתו הענפה והגדולה בגלל ברוך השם המשפחה הגדולה שיש לי ובגלל התפקידים המרובים שאני עושה. אבל כל פעם זה… זה כמו…. במובן אחד זה כמו לחזור הביתה ובמובן אחר זה כמו הביתה במובן הכי עליון. להגיע, לחיות חיי נשמה ולהיות בפסגה נשמתית ענקית.

וגם כשהמילים היו לא בהירות לי (וזה לא קל ללמוד את הרב – המשפטים מאוד מורכבים מסובכים עם המון משפטי משנה – ) אז שני רווחים: אחד, שהמקיף מאיר ומעיר את הנשמה. והשני, שניתן לפסק את המשפטים הארוכים, להתמקד במשפטים המרכזיים ומתוכם להסביר את משפטי המשנה וזה אור יקרות. זאת אומרת, הלימוד דורש עמל. ולא כל עמל מצליח ולא כל פסקה אני מבינה או אני מרגישה שאני מבינה היטב ועדיין זה כל כך נפלא וכל כך גדול.

וגם, כיום קמו לרב הרבה מאוד מסבירים גדולים. המסביר העיקרי להבנתי הוא הרב טאו. במאמרים ובשיעורים שלו. אבל עוד הרבה מסבירים ומעמיקים ומרחיבים שמביאים את תורת הרב לכדי אבן שואבת לכל הצמאים וניתן ללמוד מהם.

 

הנגשת תורת הרב לציבור הרחב

מה צריך לעשות בשביל שלא ידברו על הרב רק בג' אלול איך אפשר להנחיל אותו גם לציבור הרחב שלא נמצא בבית המדרש?

שאלה מצוינת. חשוב לחיות את הרב וללמד את הרב. אדם שחי את תורת הרב הוא בעצם עוסק בזה כל חייו. יש לו גדולי תלמידים שעשו זאת בדרכם המופלאה – הרב דרוקמן, הרב נריה ואחרים, וכמובן גם בין החיים יש לא מעטים כאלה.

דוגמא לרלוונטיות של תורת הרב –  כל העיסוק של הרב במלחמה היה ועודנו מאוד רלוונטי למלחמה שאנחנו נמצאים בה. ללמוד את המאמר של הרב טאו "אוזר ישראל בגבורה" על המלחמה, נותן הסבר ופירוט לדברי הרב קוק על הדברים שאנו מתמודדים איתם.

כשמבינים את דבריו העמוקים – הם נהיים מאוד רלוונטיים. בשביל זה גם צריך להבין וגם צריך לדעת להסביר – זאת אומנות ומלאכה לא פשוטה. לא לכל אחד יש את כל הכישרונות בזה אבל כל אחד יכול למצוא את המעיין שדרכו הוא מבין את דברי הרב.

 

ניסיון לימוד בפועל – דור המסכים והמסרים המיידיים

בשנתיים האחרונות לימדתי, למדנו ביחד בבר-אילן במדרשה ספר שנקרא "מטמוני הראייה". הרב דביר אטרה אסף את דברי הרב לכל אחד מ-48 קנייני התורה המפורטים בפרקי אבות. זה ספר נפלא מאוד, מוסבר מאוד, גם יש שם תמצית, וגם יש שם פסקאות מלאות. ובכל שיעור כזה במדרשה שנמשך שעה וחצי, היה חצי שעה של לימוד עצמי, וסטודנטיות מאוד מאוד נהנו. וזה נוגע לשאלה האם דור שהוא דור המסכים והמסרים המיידיים יכול להנות מכתבי הרב – כן הייתה לי הוכחה חיה.

אוניברסיטת בר-אילן והמדרשה שבה פתוחה לקהל רחב ומגוון של נשים – יש בה נשים צעירות ומבוגרות שמגיעות מרקעים דתיים ולימודיים שונים. היתה לנו תלמידה מרקע חרדי, היו לנו תלמידות מרקע חילוני, מרקע דתי שלא עסק הרבה בתורה והם למדו בחברותא והם מאוד נהנו.

אומנם, לפעמים שברנו שיניים ופתחנו עוד פעם והסתכלנו עוד פעם על המשפט וחזרנו עליו ועיינו בו. זה בסדר. ואולי דילגנו על קטע שהיה קשה והתמקדנו בקטע שהיה יותר קל, וזה כבר הנגיש לנו את השפה – אז לא כל דבר מתאים ללמידה בכל הקשר. הרב היה הוגה דעות ענק ובעל שפה ייחודית שדורשת התרגלות וסבלנות ולמידה ועיון, אבל שכרה בצידה.

 

הנגשת תורת הרב לדור הצעיר

ככל שמי שמלמד מבין היטב את החומר – הוא יכול להסביר אותו. לפעמים קושי בהסברה קשור בקושי בהבנה. אמנם, באמת קשה להבין היטב את דברי הרב. אבל זה לא קשור לדור המסכים. זה קשור ליכולת ההבנה של מי שעומד ללמד את הדברים, ואם הוא מבין היטב הוא יכול גם להסביר לילד קטן אפילו דברים מאוד עמוקים ומורכבים.

אז נכון שלפעמים יותר קל ללמד אנשים שהרקע שלהם רחב ומבינים את הטרמינולוגיה ולא צריך להתאמץ. אבל לפעמים הסברה היא לא מספיק טובה דווקא בגלל שהיא לא מספיק מאתגרת. ודווקא לאתגר את עצמך כמורה, ללמד מישהו שדורש דברים קצרים ומיידיים ולהנחיל לו שפה ארוכה, עמוקה ומפותלת זאת ברכה גדולה. ואני חושבת שאסור לזלזל בדור המסכים והמסרים המיידיים. הוא בהחלט דור שמגיע לו עומק, מורכבות, ועמל. וטוב לחשוף אותו לזה.

 

לימוד תורה לנשים בתפיסת הרב קוק

האם יש הבדל בין ללמד את כתבי הרב לנשים מאשר ללמד את כתביו לגברים?

אני לא מלמדת גברים, אז אני לא יודעת להגיד את זה. אני מלמדת רק נשים. אמנם, אני כן יודעת מהחוויה, בגלל שאני זוכה לשמוע לא מעט שיעורים של בעלי בישיבה, אז אני כן נחשפת לשיעורים לגברים.

אני רוצה להדגיש שלצערי הידע שלי לא רחב כמו שהייתי רוצה, ולא עמוק כמו שהייתי רוצה. ואולי יש כאן עוד אספקט שהוא משמעותי – שכתביו של הרב מבוססים הרבה על קבלה. ונשים בדרך כלל בעלות פחות ידע בקבלה ונחשפות פחות לזה. ופה יכול להיות פער. שכאשר מכירים בשפת הקבלה, במונחי הקבלה, במבנים של הקבלה ובעקרונות הקבלה, בעצם מבינים את עומק כתביו של הרב. וזהו אספקט שפחות נגיש להרבה נשים. אז יכול להיות ששם יש הבדל.

 

מה לדעתך הרב היה חושב על לימוד תורה לנשים כפי שהוא היום?

באמת קשה לי לדעת. לא כל כך קל לי להבין את תפיסתו של הרב לגבי לימוד תורה לנשים. יש לו כמה פסקאות ספורות בנושא, ולא היה פשוט לרדת לסוף דעתו. אני אומרת בכנות. בתפיסה שלו על תורה אצל נשים לי אין הבנה סדורה ועמוקה מספיקה. זה בדלותי כי אני גם באמת לא מספיק יודעת.

אבל בנו, הרב צבי יהודה, זה ברור שמאוד מאוד עודד לימוד נשים. מאוד דרבן לימוד תורה לנשים. ולמי שמחזיק מזה שהרב צבי יהודה המשיך את אביו, כמובן היה שונה, אבל המשיך את אביו, אני חושבת שיש תשובה ברורה.

 

עתיד תורת הרב – רלוונטיות מול לימוד חסידות

נראה שגם בישיבות ובמדרשות ואפילו בשיעורים בבתי כנסת במגזר, פחות ופחות לומדים את כתבי הרב ויותר עוברים ללימודי חסידות. האם יום אחד יפסיקו ללמד אותו לגמרי? האם הוא כבר לא יהיה רלוונטי או מעניין?

אני יכולה להגיד שבדורי, כשהייתי בת 20 ו- 30 – היה מאוד מאוד נדיר ללמוד חסידות ומאוד מאוד שכיח ללמוד כתבי הרב. וכשאני דווקא נכנסתי ללמד זה היה תחת הכובע של ללמד חסידות. היום עברתי לכובע של ללמד כתבי הרב, כי ללמד כתבי חסידות זה כבר נהיה צפוף שמה – השורות נהיו צפופות – אבל אני חושבת שהרב תמיד יהיה רלוונטי ויותר ויותר.

כמה שאני אוהבת ללמוד חסידות וכמה שאני אוהבת ללמוד הרב קוק, אני חושבת שזה אור נצחי עליון שהקדוש ברוך הוא הביא נשמה כזאת גבוהה להביא לעולם. אני לא רואה איך הוא נהיה לא רלוונטי.

 

ההבדל בין תורת החסידות לתורת הרב קוק

ידוע שחלק גדול מתורת הרב קוק מושתת על החסידות – בכל זאת מה יש בתורת החסידות שאין ברב ומה יש ברב שאין בחסידות?

החסידות עוסקת בביטול ובדבקות הכל בו יתברך ובהתבטלות אליו. התנועה היא שהנשמה, שהמציאות, שישראל דבקים בו יתברך.

והרב עוסק בזה שהאלוקות מתגלה פה – מתגלה פה בעולם ופה בארץ ישראל ופה בהיסטוריה. שהמציאות מלאה אלוקות וכל צמח וכל שיח וכל המציאות היא כולה מלאה אלוקות. כמובן הרב היסטורית ומהותית מגיע אחרי החסידות וברור שבשניהם. אבל אם נדבר על הדגשה אז זה כיוון ההדגשה. הווקטור של החסידות זה אל מלמטה למעלה, מהיחיד לשמים, והווקטור של הרב זה שהשם שורה פה – שהכל  אלוקי, שהכל מגיע מלמעלה למטה

 

תורת הרב והדרכה אישית

הרב דיבר בעיקר על כלל ישראל ועל האומה. את מתעסקת כיום הרבה בהדרכה פרטנית זוגית ואישית – האם יש מה להפיק מתורת הרב גם בתחומי ההדרכה האישית למשל בתחומי היום יום בזוגיות בחינוך ובריאות הנפש?

זה נכון שזה אחד המאפיינים המאוד שונים מתורת הרב לחסידות. בחסידות יש הנהגה הרבה מאוד פעמים אישית – לדוגמא שפת אמת ("כל איש ישראל"), רבי נחמן עם העצות, חב"ד עם הדרכות למעשה, והרב לא נוקט בדרך הזו.

אבל יש כתבים שבהם ממש יש ניתן לגזור הרבה מאוד התייחסויות אישיות. אפשר לראות את זה הרבה בספר אורות התשובה, בחלק מהפסקאות באורות הקודש ובאסופות בקבצים. חלק גדול מדברים נאספו בספר "כנפי רוח" – זהו ספר שבו יש איסוף מכל כתבי הרב על אמון האדם בעצמו ובחייו. בו יש הרבה מאוד פסקאות שממש מנחות את האדם. גם במאמרים ובמקורות יש לא מעט פעמים התייחסויות לא באופן שחסידות מנחה אבל שהם כן משליכות ומשפיעות מאוד על המציאות.

ואם אני חושבת על זה עוד, זה בגדול גם תפיסתו הכוללת. יש לה השלכות מאוד מאוד מאוד יומיומיות. כאילו לא לחינם תלמידי הרב בגווניהם השונים נמצאים בחזיתות מאוד משמעותיות בתוך תהליכי הגדולה בעם ישראל במרחב המשימות – צבא, תורה, התיישבות, חסד, הפצת יהדות. כי מהתפיסה הגדולה הזאת, מהתורה הגדולה הזאת, יש הרבה מאוד השלכות והיא נוגעת מאוד חזק לקיום שלנו.

 

 השיוך המגזרי של הרב קוק

לסיום, אם הרב קוק היה חי כיום לאיזה מגזר אות תת-מגזר הוא היה משתייך?

ידועה האמרה של הרב "אל תהיו לי קוקיסטים". שהרב קוק גדול מכל מגזר. כמובן שתפיסת העולם שהוא לימד והנחיל הייתה שאנחנו נמצאים באתחלתא דגאולה וכל המציאות מגלה את התחדשות של ארץ ישראל וכל השיבה לארץ ישראל מגלה את הניצנים והאורות של הגאולה. אבל בתוך התפיסה הזו אני חושבת שהניסיון להכניס אותו למגזר כלשהו זה מאוד מקטין אותו. הוא היה ענק.

 

מה הרב קוק מביא לחיי היום יום?

אבל לפני סיום, אני רוצה לחזור לשאלה בה פתחת. אני באופן אישי, מי הייתי בלי הרב? ומה היו חיי? מה הייתי עושה? ברור שזה האור שמתפרט ונוגע בי בצמתי חיים רבים. נגיד את זה אולי בעוד אופן – כאמור, בפרוץ מלחמת התקומה, חרבות ברזל, למדנו קבוצת נשים מאמר של הרב טאו על דברי הרב "אוזר ישראל בגבורה" ושאבנו מדבריו המופשטים והגבוהים והכלליים בספר אורות כל כך הרבה תעצומות נפש. זה נתן לנו את היכולת לראות את הרלוונטיות של הרב וממש ממש לקום בבוקר ולהתבונן בחיים.

אז נכון שהרבה מאוד מכתבי הרב הם מאוד מופשטים ועוסקים בעניינים מאוד גבוהים. אבל בהבנתי הדלה הם מנחים את המציאות עד פרטי הפרטים והקטנים והקיומיים ואני שואבת מהם הרבה מאוד כוח ואור והנחיה.

ואשרינו שזכינו שיש לנו רב כזה ענק – כלל ישראל וכל אחד מפרטיו. השם יאיר עינינו לספוג ולראות עוד ועוד מהאור המופלא שהוא הביא לעולם ושתלמידיו הגדולים הרחיבו והעמיקו והם ממשיכים בכך ושהעולם כולו יתבשם מהאור הגדול הזה.