המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, התייחס אמש (ראשון) בערב פיוטי סליחות ותפילות ממסורת ספרד ואשכנז לכבוד השקת הספר "סיור סליחות", לאחדות והפילוג בעם.

דבריו סולברג: " 'שווה' לנסות לסלוח, גם כשקשה. בסתר ליבנו אנו יודעים זאת. יִרווח לנו, לנפשנו; ניטיב גם עם זולתנו. רווח נקי לכולנו.  ב"פסוקי-דרחמי", אנו אומרים: "כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים, ועל צדקותיך אנו נשענים, ולסליחותיך אנו מקווים, ולישועתך אנו מצפים". נרגיל עצמנו במידותיו של הקב"ה, שנהיה יותר סלחנים, יותר ותרנים".

"'קשה היא העבירה', כותב עגנון בסיפור 'סכין של מחלוקת'. 'קשה ממנה עבירה לשם מצווה'. אם אנחנו מתייצבים בשני מחנות, זה מול זה, אומר עגנון, ועוד עושים זאת לשם מצווה, לצורך עניין גדול שאנו דוגלים ומאמינים בו – אידיאולוגיה – לא נצליח. רק נגביה את החומות, נחריף את המאבק. המחלוקת הנוקבת, המעיקה, בחברה הישראלית, לא תשכך. למה? משום "שהשטן מסייע בידי בעלי המחלוקת, וכשם שעוזר לצד אחד, כך עוזר לצד שכנגד"'.

"ועוד לקח חשוב מלמדנו עגנון ב"שירה": "בזמן שהרשעה  שולטת בעולם, אפילו מי שאינו רשע מתנהג ברשעות". לעיתים אנחנו לא מתנהגים כשורה, לאו דווקא בגלל שאנו רשעים, אלא בגלל שאנחנו נסחפים; לא תמיד מקדימים מחשבה למעשה. ימי-הסליחות הם הזדמנות, אתגר לימות השנה כולה. לנסות לשמר ולוּ במקצת, מאווירת הקדושה, הסליחה, הפיוס, החברוּת, גם ל'סתם' ימים של חול".

"זה דתי, וזה חילוני; זה ספרדי, וזה אשכנזי; זה שמאלני וזה ימני; זה מצביע בבחירות למפלגה זו, וזה מצביע למפלגה אחרת; זה 'יותר' יהודי, וזה 'יותר' דמוקרטי; אם אמרנו את מה שאמרנו על עבריין שריצה את עונשו וחזר למוטב, לא כל שכן ש'סתם' בר-פלוגתא, צריך להיות כזה – אהוב ונחמד, קרוב וידיד".

סולברג: "גם זכויות צברנו לנו"

חיילים, מוסרים את הנפש | צילום: דובר צה"ל

"בד בבד עם הסליחות שאנו מבקשים על כישלונותינו, גם זכויות צברנו לנו – ביושר ואמת – רוח חדשה שהתגלתה בנו: גבורת חיילי צה"ל הלוחמים בחזית, וגבורת משפחותיהם שבעורף; חיילים ואזרחים שמסרו נפשם להצלת זולתם, להגנה על הארץ; ואחרים, רבים, שנרתמו לסייע, להושיט יד, לתרום, לעזור, להזדהות".

"פצועים חפצי-חיים, שסביבתם עושה הכל בכל מכל כל לרפואתם ולשיקומם; משפחות הנופלים, שהם ומכריהם מתמודדים בעוז עם השכול, כל משפחה לפי דרכה, בתמיכת הקהילה, בתעצומות-נפש; בני משפחות החטופים, שזעקתם הנוראה נשמעת מפי כל, מקצה העולם ועד קצהו; המפונים שחייהם השתנו באחת לבלי הכּר, וזכו לתמיכה ולעידוד".

"גם במשבר הקשה, הרוח היהודית-ישראלית מפעמת בנו; רוח של חסד. "ישראל ערבים זה בזה". הרוח המפעמת היא רוח של אחווה; והיא מורגשת גם בחזית, גם בעורף. מופעיה שונים, אבל היא נוכחת – האחווה. ומציון תצא תורה, לישראל ולעמים. לאחרונה קיבלנו תזכורת חיה להמן הרשע שביקש "להשמיד להרוג ולאבד". תנאי למפלת המן היה "לך כּנוס את כל היהודים". "נקהלו היהודים", מסוּפּר במגילת אסתר; לא נתפרדו. או אז "נפל פחד היהודים עליהם", וכאז כן היום. בעינינו ראינו".