אמנם הסכמתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להעניק לבית היהודי את תיק המשפטים נתפסה כהתקפלות של הליכוד בפני נפתלי בנט, אך עיון בהסכם הקואליציוני בין הצדדים מלמד שיכולתה של שקד לבצע מהפכות במשרד הנחשק מאוד מוגבלת וזאת בעקבות סעיף עליו ראש הממשלה לא הסכים להתפשר.

בטרם נחתם ההסכם בין הצדדים דאגו חברי צוות המשא ומתן של הליכוד להכניס סעיף שמעניק לראש הממשלה בקרה וזכות וטו על הנושאים שיועלו לדיון בוועדה הרגישה – ועדת השרים לחקיקה, כך מדווח באתר מעריב online.

בסעיף הנוגע לוועדה זו נכתב כי "יו״ר הוועדה, שר המשפטים, יקבע את סדר היום של הוועדה עם ממלא מקום יו״ר הוועדה שימונה על ידי ראש הממשלה. אם ביקש ממלא המקום לעכב הצבעה, תעוכב ההצבעה עד לסיכום אחר בינו ובין יו״ר הוועדה או עד להכרעת ראש הממשלה״. עוד נקבע כי ״מזכיר הממשלה או מי שימונה על ידו ישמש כמזכיר הוועדה״.

על פי הדיווח, גורם בכיר בליכוד אמר כי סעיף זה היה אחד הנושאים שעיכבו את חתימת ההסכם עם הבית היהודי וכי הליכוד התעקש עליו ולא הסכים לוותר.

עוד הוסיף הגורם כי "לליכוד תהיה בקרה על הנעשה בוועדה ושרת המשפטים שקד לא תוכל לעשות בה ככל העולה על רוחה".

לא לשווא הצהירו בסוף השבוע בליכוד כי מי שקובע בסופו של דבר בנושאים הרגישים במשרד המשפטים הוא ראש הממשלה.

בדף המסרים שהוציאה לשכת ראש הממשלה לחברי סיעת הליכוד לקראת סוף השבוע, נכתב כי ״אין שום שינוי, לא במינוי שופטים ולא בשום סעיף אחר. בשורה התחתונה, מי שקובע בנושאים הקריטיים הוא ראש הממשלה. כך נהג בשנים האחרונות וכך יהיה נהוג גם בהמשך. ראש הממשלה הגן תמיד על שלטון החוק ושמר על עצמאות בתי המשפט. זאת תהיה מדיניותו גם בממשלה הבאה".