הספדו של הרב שלמה אבינר למורנו ורבינו הרב אהרון ליכטנשטיין זצ"ל היו מאירי עיניים במיוחד. דוקא הרב אבינר, שמגיע מבית מדרש הנמצא במחלוקת כה תהומית עם בית מדרשו של הרב ליכטנשטיין, כותב בכזאת הערכה לגדלותו, לגאונותו ולענוותנותו של בר הפלוגתא שלו. הדברים היו מרעננים במיוחד, כאשר בדבריו הדגיש הרב אבינר את העובדה שבין השאר הרב ליכטינשטיין זצ"ל ידע לכבד גם את דעת החולקים עליו וכפי שבא לידי ביטוי בסיפור המובא: "זכיתי פעם שהוא טילפן אליי, אני הדל, ביוזמתו, ואמר לי לא לפחד מלומר דעתי גם אם מבזים ומשמיצים אותי, אלא לעמוד איתן לומר מה שאני חושב. וראוי לציין שזה היה בנידון שדעתו הגדולה לא היתה זהה לגמרי לדעתי הענייה." ואז הרב אבינר מסיים את דבריו וכותב: "תהא נשמתו צרורה בצרור החיים עם כל הצדיקים הגאונים."

ואני הקטן שמחתי כל כך על האהבה ההדדית בין שני ההרים הגבוהים הללו.

והנה אתמול כשקראתי את מאמרו של אותו הרב אבינר כאן באותה במה "אין דבר כזה עלייה להר הבית" שיפשפתי את עיניי מרוב תדהמה ואכזבה, ובעיקר תמיהה האם הרב אבינר קרא את מה שהוא עצמו כתב בהספדו אך לפני שבוע?

זה לא סוד שהרב אבינר מתנגד לעלייה להר הבית. זו דעתו שהוא חוזר עליה פעם ועוד פעם, והיא דיעה הלכתית והשקפתית לגיטימית לחלוטין.(והוא ממש לא זקוק להסכמה שלי) הבעיה אינה בדיעה שהוא מביע, אלא במה שהוא כותב ביחס לדעות האחרות.

וכך כותב הרב אבינר בפסקנות מוחלטת במאמרו : אין זו מחלוקת. מחלוקת היא בין שווים. וגדולי עולם אסרו את הדבר".

הרב ליכטנשטיין זצ"ל שעליו כתב הרב אבינר רק לפני שבוע " האיש הגדול כבה אבל אורו לא כבה, והוא ימשיך להאיר את פני היהדות הנאמנה", שכתב מאמר הלכתי ארוך וממצה על ההיתר לעלות להר הבית בזמן הזה "אינו שווה" כך סבור הרב אבינר של השבוע.

האם הרב גורן זצ"ל והרב קאפח זצ"ל אינם שוים בעיניו? האם ייבדלו לחיים ארוכים זקני הציונות הדתית דוגמת הרב דב ליאור, והרב נחום אליעזר רבינוביץ, הרב צפניה דרורי, הרב חיים דרוקמן, הרב אליעזר ולדנברג אינם שווים בעיניו? האם ראשי הישיבות ומנהיגי הציבור – הרב יעקב מדן, הרב ראם הכהן , הרב יובל שרלו, הרב שלמה ריסקין, הרב דוד דודקביץ והרב יצחק שילת ועוד מאות שכמותם אינם שווים?

האם לא ראוי שהרב אבינר ילמד ממה שהוא כתב על דרכו של הרב ליכטנשטיין זצ"ל לכבד דעת אחרים ולא לבטלם בהינף קולמוס של "לא שווים".

לפני מספר ימים נשאל מעל במה זו מדוע הגיעו להלווייתו של הרב ליכטנשטיין רק עשרת אלפים איש. איני שותף להרבה ממה שנכתב במאמר ההוא אך אין ברצוני להתפלמס עם הדברים. אבל שתי נקודות למחשבה עלו ממאמר זה ושעלינו לשאול את עצמנו:

א. האם אנו בתוך הציונות הדתית יודעים לכבד את גדולי התורה שאינם מבית המדרש הספציפי שלנו?

ב. האם אחרי כל כך הרבה שנים שפיתחנו בתי מדרש מעולמו של הרב קוק זצ"ל שגדלו בהם גדולי עולם אנו עדיין סובלים מרגשי נחיתות כלפי העולם התורני החרדי?

כל עוד אין תשובות ברורות לשאלות אלו אל נתפלא אם הציבור החרדי ימשיך להסתכל עלינו מלמעלה למטה.

ועוד מילה לעצם המחלוקת ההלכתית על שאלת העלייה להר הבית. האובססיה של הרב אבינר לכתוב אחת לכמה שבועות מאמר נגד העלייה להר הבית היתה אמורה לכאורה להכעיס את פעילי הר הבית. אבל למען האמת אנחנו בדרך כלל נוטים להתעלם ממאמריו שחוזרים על עצמם, ולהתייחס אליהם כמסטיק לעוס אלפי פעמים פעם ועוד פעם.

אדרבה יתירה מכך אנחנו בעצם רואים בהם הרעפת מחמאות. האם אי פעם הרב אבינר כתב מאמר האוסר להכניס חתולים חיים לפריזר? התשובה היא כמובן שלא, ולא מפני שהוא חושב שזה מותר, גם הוא ודאי מבין שזה אסור באיסור חמור של צער בעלי חיים. הסיבה הברורה היא מפני שלא ראינו מי שנוהג כן ועל כן אין סיבה לכתוב על כך מאמר. לעומת זאת העובדה ששוב ושוב הוא כותב על האיסור לעלות להר הבית היא עבורנו בשורה משמחת היא מוכיחה שעם ישראל מצביע ברגליו בניגוד לדעתו של הרב אבינר ומביע תמיכה מסיבית בעמדת הרבנים התומכים בעלייה להר הבית.

אינני מצפה מהרב אבינר לשנות את דעתו אבל אני כן מצפה ממנו שיכיר בכך שיש דעות שונות ולגיטימיות בעולם ההלכה מלבד דעתו שלו ובהם מאות רבנים התומכים בעלייה להר הבית ושינהג כמו שהוא כתב בהספדו על הרב ליכטנשטיין זצ"ל שיידע להאבק למען שאחרים יוכלו להביע דעתם ללא חת גם כשהדברים מנוגדים לדעתו שלו.

==

יהודה גליק הוא יו"ר הקרן למורשת הר הבית ומנהל מיזם הליב"ה לחופש יהודי בהר הבית.