הערב (ג') נערך בבריכת הסולטן בירושלים אירוע הזיכרון "זוכרים, שרים ומספרים". צור גולדין, אחיו התאום של סגן הדר גולדין שנהרג וגופתו נחטפה במבצע צוק איתן, ספד לאחיו על הבמה: "אז מה אספר הדר? אשאל את אחי התאום. שאספר על המיוחד שבך: האומן. העדין. היוצר והמחבר? האמיץ והמעז אשר רקם 'עוז וענוה' בחגור נשקו?

על מה אספר הדר? על שהצלחת לאחד בימים מועטים מדינה שלמה על כל מחלוקותיה? על שהצפת את יופיה, תמימותה ועוצמתה? האם לספר על איך מדינה שלמה עצרה את נשימתה להשבתך? על איך רבבות פוקדים את ביתינו סביב דמותך? על ילדים הקוראים בשמך ושירי תקווה הנכתבים לזכרך? על ציורים ועל צלילים המתנגנים?

אז יענה לי הדר: ספר. ספר על מדינה יחידה ומיוחדת. תמה ויפהפיה. ספר. ספר על גיבורים, על לוחמים ישראלים. ספר על שועלי שמשון. ספר על קצין שמסתער מגב הפלוגה וחותר למגע כדי להציל את חבריו. ספר על חבורת קצינים הרודפת לתוך מנהרה להשבת חברו החטוף. ספר על רעות. ספר על מסירות ושמחה. כי כך חייתי אני. ספר על החיים ולא על המוות.

הדר. אני מתגעגע אליך כל רגע. האהבה שמילאה אותך היא אהבת המדינה הזאת והאנשים בתוכה. בעיקר האנשים בתוכה. זאת הרוח שצריכה למכר אותנו ואת כולנו ואיתה אני ממשיך בשמחה. זו העוצמה שתנצח. שתחכה למול אויב שיעז וינסה לחבל. שרק ינסה- אנחנו נחכה".

האירוע נערך זו השנה העשירית ביוזמת ארגון זוכרים בראשות דב קלמנוביץ אשר נפגע אנושות מפגיעת בקבוק תבערה באינתיפאדה הראשונה. במהלך האירוע סיפר קלמנוביץ סיפר את סיפור פציעתו על גבי הבמה ואמר: "השנה שעברה על עם ישראל הייתה דרמטית וקשה. אל משפחת השכול הצבאי והאזרחי הצטרפו השנה, לצערנו, עשרות משפחות. בשנה זו אנו שמים זרקור מיוחד על האימהות, האלמנות, האחיות והחברות, אשר איבדו את היקר להן מכל. אין בכך נחמה, אך אנו רוצים שידעו, כי כולנו עומדים לצידן, ביום הזיכרון ולאורך ימות השנה. גורלן קשור בעבותות נצח בגורלה של מדינת ישראל כולה".