"בעלי אסופות אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ולא עוסקין בתורה. הללו מטמאין מפלגה זו והללו מטהרין מפלגה אחרת, הללו אוסרין להצביע למועמד זה והללו מתירין להצביע למועמד אחר, הללו פוסלין דרך זו והללו מכשירין דרך אחרת. שמא יאמר אדם – למי אני מצביע מעתה? תלמוד לומר "כולם נתנו מרועה אחד", כולם יבטיחו ולא יקיימו, כולם ידברו ולא יעשו…אף אתה עשה אזניך כאפרכסת וקנה לך לב מבין ואל תצפה לדבר…" (חגיגה ד')

השאלה 'למי להצביע?' אותה מעלה המדרש הידוע במסכת חגיגה, הינה שאלה המטרידה רבים. מהי דעת תורה בנושא זה? למי מותר ולמי אסור להצביע?

גם אני התחבטתי קשות בשאלה זו ועברתי ממפלגה זו למפלגה אחרת, ושבתי ופשפשתי בדרכי וטרם מצאתי תשובה. עם זאת, פטור בלא כלום לא אוכל לצאת, ולכן ניסיתי לעיין בסוגיה.

מדרש חז"ל ידוע, עשוי לפתוח לנו פתח להבנת הנושא:

"מעשה בשני אחים אשר דרכיהם נפרדו. האחד הקים משפחה ואילו השני חי בגפו. לכל אחד מהם היה שדה תבואה ממנו התפרנסו בכבוד. לילה אחד אמר לעצמו האח הנשוי: "יש לי עשרה ילדים להאכיל, אחי מתפרנס יפה וצריך זאת רק לעצמו. אלך לגורן שלו ואקח תבואה לעצמי".

באותו הלילה בדיוק, חשב לעצמו האח הרווק: "לאחי יש עשרה ילדים, יש מי שידאג לו כאשר יזדקן. אני לעומת זאת אשאר ערירי. אני חייב לדאוג לעצמי לעתיד. אלך לגורן של אחי ואקח תבואה לעצמי".

כך עשו הם בכל לילה, ובקומם בבוקר התפלאו כיצד זה שהגורן לא התמלא אלא נשאר כשהיה…

לילה אחד נפתרה החידה. שני האחים נפגשו על גבעה לאחר שכל אחד מהם גנב תבואה מאחיו. מיד התחילו הצעקות והקללות, הגידופים והמכות… ומספרים שעל גבעה זו נבנה משכן הכנסת!"

ושוב נשאלת השאלה, אם זהו המשכן בו השכינה איננה שורה, אזי למי צריך וראוי להצביע?

מופיע במדרש הנעלם (כנראה שהמדרש היה כה נעלם עד שאני הראשון שמצא אותו…):

"יאיר מן המגילה מנין? שנאמר 'יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי', ואומר: 'פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה'.

ומדוע נקרא 'בן קיש', וכי בנו של קיש היה והלא הרבה דורות היו ביניהם? אלא שהקיש על דלתי הישיבות וציווה עליהם להתגייס לצבא המלך.

"וַהֲנָחָה לַמְּדִינוֹת עָשָׂה וַיִתֵּן מַשְׂאֵת כְּיַד הַמֶּלֶךְ" מלמד שרצה לחוקק מע"מ אפס עד שבא המלך ואמר לו 'תצא בחוץ'". (ע"פ ילקוט שמעוני אסתר)

ועוד מספרים שפעם בישיבת הממשלה ניסה יאיר להסביר את סעיפי התקציב וכך אמר: לסעיף זה בתקציב נצרכים 20 זוגות משקפיים, לסעיף הבא נצרכים 15 זוגות משקפיים, לסעיף שאחריו נצרכים 22 זוגות משקפיים וכך המשיך לקרוא את התקציב עד שעוזרו לחש לו באזניו – "יאיר, זה לא משקפיים, זה אחוזים!"…

ממשיך המדרש ואומר: "נפתלי מן המגילה מנין? שנאמר 'אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי … אִישׁ יְמִינִי' ואין ימין אלא בנט.

'איש יהודי היה בשושן הבירה' – זה שאמר הכתוב 'אח לצרה יולד' (משלי יז יז) ואין אח אלא נפתלי, וכן הוא אומר: 'וְכָל שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים' ואומר: 'הָאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים'. דבר אחר, ואין אח אלא נפתלי שנאמר: 'ויהי בימי אחשורוש'.

'בַּיָּמִים הָהֵם וּמָרְדֳּכַי ישֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ' – אמר רבי בנימין בן נתן – נפתלי שוער משובח היה, עד שבא אוחנה והבקיע לו גול עצמי…"

ומספרים שלאחר מבצע צוק איתן הסתובב בנט ברצועת עזה ולפתע פגש נער פלשתיני צעיר. שאל אותו בנט: "אחי, תגיד בן כמה אתה?". ענה לו הילד המפוחד: "עוד מעט בן 14". השיב לו בנט: "אחי, אתה אופטימי …"

ועוד מופיע במדרש: "בנימין מן המגילה מנין? שנאמר: 'ויהי בימי אחשורוש'. רב פתח: 'והיו חייך תלואים לך מנגד', זה שהוא נתון בדיוטא (=בית רעוע) של קיסריה. 'ופחדת לילה ויומם' – בשעה שהכתלים פורחין ומעלין עובש.'ולא תאמין בחייך' – שיהיה אב הבית מוציא דבתך רעה" (מדרש רבה, אסתר, הקדמה)

"'וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ', מכאן פתחון פה לבנימין, שאם יבוא מבקר המדינה ויאמר לו: 'מדוע קנית רוב בקבוקים?', יענה לו: 'ראו מה עשה אחשורוש, ואילו אני השתמשתי רק בפכין קטנים', וכן הוא אומר: 'וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ'. 

דבר אחר, מכאן פתחון פה לשרה, שאם יבוא מבקר המדינה ויאמר לה 'מדוע את רודה במשרתי ביתך?', תאמר לו: 'ראו מה עשה אחשורוש, ואילו אני הראיתי את עליבות דירתנו', וכן הוא אומר: 'בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוֹלָּתוֹ'"

ומספרים שפעם אחת שאלה עוזרת הבית של שרה: 'איפה הסמרטוט?' והשיבה לה שרה: 'נסע לנאום בכנסת'…

ומסיים המדרש ואומר: "בוז'י מן המגילה מנין? שנאמר: 'כִּי יֵצֵא דְבַר הַמַּלְכָּה עַל כָּל הַנָּשִׁים לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן … וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף' אל תקרי בזיון אלא בוזי-יון ואין מלכה אלא ציפורה, ומדוע נקרא שמה מלכה? שמלכה על כל מפלגה שקיימת ושאינה קיימת. דבר אחר, לא ציפורה שמה אלא חרבונא שהיה אופורטוניסט מושבע, ולמה נקרא שמה ציפורה, שהיתה עפה ממפלגה זו למפלגה אחרת שנאמר (תהילים קב): 'דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת…וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג'".

ומספרים שפעם ביקרה ציפי במוזיאון אמנות והסתכלה בציורי אמנים מפורסמים, לפתע היא קראה למדריך בכעס: 'סלח לי אדוני, אבל זה ממש מגעיל וחולני, לא ייתן שלזה אתם קוראים יצירת אמנות!'. אמר לה המדריך: 'את צודקת לגמרי, לזה אנחנו קוראים מראה!'

כהנה וכהנה ניתן לדרוש, אבל המציאות מעלה ספקות רבים. ובכן, שורש הספק הוא עמלק שהרי עמלק בגימטריה = ספק. אשר על כן מצווה עלינו למחות את הספיקות מלבנו ולהכריע למי יש להצביע.

במי נבחר אם כן? הגמ' במסכת שבת (דף פ"ח) דורשת שאע"פ שניתנה לנו התורה בכפייה, בפורים קיבלנו את זכות הבחירה: "הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב: 'קימו וקבלו היהודים'". אין לנו אם כן אלא להישען על אבינו בשמים ולבחור בבוחר בעמו ישראל באהבה, שהרי במי שלא נבחר, נקבל אותו הדבר, שנאמר: "אלו ואלו דברי אלקים חיים והלכה כבית הלל עד שיבואו בית שמאי ויצפצפו על בית הלל ויבחרו להם דרך אמונה" ואומר "והאמת והשלום אהבו…אבל לא בבית ספרנו".

פורים שמח!