בימים האחרונים פרסמו הוגי רבני הציונות הדתית את דעתם על אודות חבירת חה"כ יוני שטבון והרב משה הגר למפלגתו החדשה של חה"כ אלי ישי. יש מרבותינו שדרשו זאת לשבח ויש שדרשו לגנאי.

הרב אמנון בזק מישיבת הר עציון ביקר בחריפות את החבירה וקרא לרבני הציונות הדתית שחברו למהלך: "פצלנותם אומנותם". עוד הוסיף ואמר שלא מדובר באחדות אמיתית אלא במעין "ברית פורשים".

גם ראש ישיבת בני חיל באיתמר, הרב אביחי רונצקי,ביקר חבירה זו: "הצטערתי לשמוע על הצטרפותם של אנשים ורבנים מטובי בניה של ארץ ישראל למפלגה החדשה שבראשות אלי ישי…"לא זאת בלבד אלא שתמה מדוע שלציבור הדתי לאומי יהיו כמה מפלגות.

ואני תמיה, יו"ר סיעת הבית היהודי הינה חברת כנסת חילונייה. עוד שני חילוניים לפחות ישמשו כחברי כנסת (ינון מגל ורון שובל). בנט רצה שחילוניים נוספים יכהנו כחברי כנסת, אך הם לא התברגו במקום ריאלי בפריימריז. לאחר תוצאות הפריימריז, ראש ישיבת עתניאל קרא לבנט: "צריך לשריין – לקדם עוד מועמדים שאינם מוגדרים כדתיים!".

לא מניתי כאן את חברי הכנסת הדתיים "המתונים" ברשימה, אשר מצהירים שאינם מתייעצים עם הרבנים בסוגיות ציבוריות, והס מלהזכיר את המושג "מבטלים דעתם" בפני הרבנים. לשם הדוגמה: בנט מצהיר בראש כל חוצות שהוא בעד גיוס נשים לצה"ל, בניגוד לפסיקת הרבנות הראשית לישראל לדורותיה.

כעת נבחן אמירה קודמת של הרב רונצקי כי הטענה שהבית היהודי כבר איננה מפלגה דתית היא שקר וכזב, והכל דברי בלע.

האם אכן מדובר בדברי בלע? האם מי מחברי הכנסת של הבית היהודי או מרבניה מוכן לחשוף בפנינו מה המצע הדתי של המפלגה הזו, מלבד הסיסמה שמפסיקים להתנצל בכל תחום? למען האמת, איני משוכנע שבכלל קיים מצע כזה.

אמנם יש שיאמרו שאל לנו לשכוח שישנם גם תלמידי חכמים בתוך המפלגה, ואת אנשי מפלגת תקומה, אשר ידאגו לרמה התורנית של המפלגה.

אך הדבר ברור כשמש שאם בתוך המפלגה עצמה יש לחברי כנסת אלו אופוזיציה, ועליהם להתחשב בדעות החילוניים ו"המתונים" ובתוכם יו"ר המפלגה השולט במפלגה ביד רמה, אזי אין שום ספק שיכולת ההשפעה שלהם יורדת פלאים, וממילא צריך להגיע לפשרות כואבות בעניינים הלכתיים.

הדברים נכונים במיוחד כאשר ישנן מפלגות בקואליציה אשר דוחפות בכל עוז לניתוק דת מהמדינה. לא לחינם השר אורי אריאל רצה לחבור לאלי ישי, וסונדל על ידי חברי מרכז תקומה.
אך בעיקר יש לתמוה מדוע חבירה לאנשים חילוניים ימניים היא בשורה נפלאה לציבור הדתי לאומי, אשר החילוניים רוצים לדבוק בו ובערכיו, ואילו חבירה לאנשים חרדיים יראי שמיים ואוהבי הארץ זו פצלנות ופלגנות?!

האם באמת החילוניים דבקים בערכי הציונות הדתית? האם איילת שקד וחבריה החילוניים לסיעה בחרו במפלגה זו בשל התכנים הדתיים שלה או למרות תכנים אלו, משיקולים פוליטיים גרידא?

הדתיים לאומיים נוהגים תמיד לזעוק על כך שתורתם מודרת בהיכלי התורה החרדיים, ואילו כאן עומד קבל עם ועולם הגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א ומדבר בהערכה עצומה לרב קוק זצ"ל ולציבור החרד"לי, ורוצה ליצור מנהיגות משותפת, ואילו הרבנים הנ"ל דוחים את החבירה הזו בשתי ידיים, וקוראים לה בשמות גנאי.

מדוע אנו מרגישים יותר שותפים לדרך עם הציבור החילוני מאשר עם הציבור החרדי? כיצד הגענו לעיוות הזה?

מוטב שנידבק בדרכו של דוד המלך: "חבר אני לכל אשר יראוך".