הצגה שבקדושה, כזו שלא רק שאינה עוברת על גדרי ההלכה, אלא אפילו יש בה תוכן שנשאר עם הצופה, היא ממש בחזקת שלל רב היום, כל שכן מיוזיקל. התמזל מזלי ושמעתי מבעוד מועד על "קרליבך חי", הצגה מוסיקלית על הרב המרקד – חייו וסיפוריו", של תיאטרון היידיש בישראל.

 אוי, איך שאני התגעגעתי לתיאטרון. ואיזה תירוץ טוב יותר יש מאשר ראש חודש כדי להתלבש יפה, להתארגן, לעמוד בתור סטייל אירופה, לקבל תכניה, להיכנס אחר כבוד לקול הפעמון המבשר תחילתה של ההצגה ולשבת בציפיה, כשהגב מורם והעיניים נשואות אל בד הקטיפה האדום.

 טרם ההצגה, מנסה מנכ"ל ומנהל התיאטרון "יידישפיל", שמואל עצמון-וירצר, להגיד כמה מילים ביידיש. זה "לוקייח" לו בדיוק משפט אחד להבין שאנחנו לא בדיוק קהל היעד והוא מסכם בעברית את תרבות היידיש באומרו "אפילו את התפקיד הראשי הערב משחק אשכנזי למהדרין" (אוזניי השחומות מזדקפות…) – "ושמו אזולאי" (כוננות שווא).

 ההצגה מתחילה בשיר וריקוד קצר. גולן (אזולאי, כמובטח) בתפקיד הראשי. אבא שלי אמר שלמרות השוני במימדי הגוף, המשחק ותנועות הגוף ממש מזכירים את הרב קרליבך זצ"ל. היות ועיקר המיוזיקל, מעצם הוייתו, הם הפזמונים והניגונים, התפקיד הראשי כולל בעיקר אחיזת הגיטרה תוך עמידה בפישוק רחב, שליחת חיוכים גדולים ככל האפשר וחיבוקים כהדגמת אישיותו של הרב זצ"ל.

 את החלק של החיוכים והחיבוקים נראה שאזולאי אוהב במיוחד. ולא רק הוא. הדינמיקה על הבמה נהדרת, נראה שחמשת החבר'ה מאד נהנים לעבוד זה עם זה, וכן- גם להתחבק. חלוקת התפקידים ביניהם שווה פחות או יותר, כאשר כל אחד מהם מתבל את הערב בספציאליות משלו (למשל החזן ישראל רנד בסולו נהדר ב"ברכי נפשי").

 את המופע מנחה בכישרון רב שלומי גולדברג, שאתם ודאי מכירים מהערוץ הראשון. כאן הוא נגלה אלינו קצת אחר, מחוייך יותר. תוך שהוא מספר, הדמויות הפועלות קמות לתחייה והמשלים מומחזים לנו כל פעם ע"י דמות אחרת.

 הסיפור על סבו של הרב זצ"ל, ר' יואל סירקיס, או רעיון החסד, כפי שלמד הרב זצ"ל מאימו הצדקת, האירוע עם מנקה הרחובות (שחקן האופי המצויין גיל קפטן) שזכר תורה אחת ויחידה איתה שרד באושוויץ, מתן הצדקה לכל דורש (אילן ליבוביץ בניחוח של חו"ל) וקבלת השבת בדרכים – כל אלו לוקחים גם הם חלק לא קטן בערב המרומם הזה.

שניונת לפני הסוף, כשהוא מעודד את הקהל לקום על רגליו ולשמוח עימם, מתגלה כוונתו האמיתית של אזולאי –  ברגע נוגע, כשהוא נכנס לדמות הרב זצ"ל, הוא באמת נראה כמי שלקח על עצמו לקרב את כל באי ההצגה ומבקש שנצא ולו עם מסר אחד בלבד מפי הרב קרליבך – כי התורה הכי גדולה בעולם היא לעשות לאדם טובה. וביידיש זה נשמע יותר טוב.