לקראת היציאה לפגרה בשבוע הבא, מספר חוקים עלו הלילה (בין רביעי לחמישי) לקריאה שניה ושלישית, אושרו באופן סופי על ידי חברי הכנסת ונכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל.
בתום לילה ארוך של הצבעות, אושרו מספר חוקים באופן סופי וביניהם- 'רפורמת מה שטוב לאירופה טוב לישראל', העברת סמכויות ביחס לרשות אכיפה במקרקעין ממשרד האוצר למשרד הביטחון לאומי, הרחבת הסיוע המשפטי לנפגעות תקיפה מינית, ותיקון משמעותי לחוק המטרו.
העברת סמכויות למשרד לביטחון לאומי
כאמור מליאת הכנסת אישרה באופן סופי כי סמכויות הרשות לאכיפה במקרקעין תעבור ממשרד האוצר למשרד לביטחון לאומי. האישור עבר ברוב של 55 תומכים מול 51 מתנגדים. יש לציין כי העברת הסמכויות הזו סוכמה עוד בהסכמים הקואליציוניים בין עוצמה יהודית לבין הליכוד.
צעד נוסף לפרוייקט המטרו: "יחזק את כלכלת ישראל"
חוק נוסף וחשוב במיוחד שעבר הלילה, הוא חוק המטרו, שאמור לקדם באופן משמעותי את פרויקט המטרו. החוק כולל הסרת חסמים רגולטוריים ובירוקרטיים ובנוסף מאשר בעצם את תקציב הפרויקט וחבילת המימון שתאפשר את הקמתו. במסגרת החוק ולאור הסכמות בין שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ליו"ר וועדת הפנים, ח"כ יעקב אשר, עוגנה חבילת סיוע בסך של חצי מיליארד ש"ח, עבור עסקים שנמצאים בסמוך לעבודות ואתרי הבנייה של המטרו ועלולים להיפגע כתוצאה מהפרוייקט.
פרויקט המטרו צפוי לכלול שלושה קווים, 150 ק"מ מסילות תת-קרקעיות ו-109 תחנות. רשת המטרו צפויה לחבר 24 רשויות מקומיות ברחבי גוש דן ולהוביל כ-2 מיליון נוסעים ביום. שר האוצר בצלאל סמוטריץ התייחס להעברת התיקון לחוק ואמר: "אישור חוק המטרו הוא צעד חשוב למדינת ישראל. עם אישור חוק המטרו וחבילת הסיוע לבעלי העסקים שנמצאים בסמוך לעבודות ואתרי הבניה של המטרו, בגובה של חצי מיליארד ש״ח, אנו עושים היום צעד אדיר לחיזוק מערך התחבורה בישראל – מהלך שבאופן ברור יתמוך ויחזק את כלכלת ישראל".
עוד הוסיף: "אני מודה לכלל השותפים שסייעו בהעברת החוק. זהו יום חשוב לכלכלת ישראל ולמדינת ישראל. נמשיך לפעול ולחזק את כלכלת ישראל ואת תשתיותיה באופן שימשיך למצב את ישראל בשורה הראשונה של המדינות המפותחות בעולם".
רפורמת- 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל'
הצעת חוק נוספת שעברה הלילה במליאת הכנסת, היא הצעת החוק- 'הגנה על בריאות הציבור'. הצעת החוק הזו נועדה, בין השאר, להסיר חסמים במסלול היבוא האירופי על ידי היבואן הנאות, להרחיב באופן ניכר את החלת דין האיחוד האירופי בישראל וכן לפשט את הליכי העדכון של השינויים שחלים בדין האירופי שאומץ בישראל, הכול תוך שמירה על בריאות הציבור באמצעות קיומו של מנגנון אכיפה על מי שאינו עומד בהוראות הדין. החוק עבר ברוב של 27 תומכים, ללא מתנגדים.
בנוסף, הכנסת אישרה הלילה בהסכמה רחבה את חוק המזון וחוק התמרוקים שהובילו נציגי ש״ס שר הבריאות אוריאל בוסו ויו"ר וועדת הבריאות יוני משריקי.
כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .
הרפורמות הללו שאושרו הלילה בכנסת, הם חלק מההסכמים הקואליציוניים של ש״ס עם הליכוד. הרפורמות אמורות לבצע מהפכה צרכנית: הפחתה של הרגולציה, עידוד התחרות והשוק החופשי והוזלת עלויות במוצרי צריכה,
יורחב הסיוע המשפטי, לנפגעות ונפגעי עבירות מין
חוק נוסף שעבר הלילה, הוא, חוק הסיוע המשפטי . על פי הצעת החוק, יורחב הסיוע המשפטי הניתן מטעם המדינה לנפגעי ונפגעות עבירות מין כך שיחול על עבירות מין רבות נוספות מעבר לאלה שהיו מנויות בחוק עד היום. כמו כן, הוצע לעגן בחקיקה את הסיוע המשפטי שניתן כבר היום על פי החלטות ממשלה לבני משפחותיהם של נפגעי עבירות המתה.
בנוסף, הוצע בהוראת שעה לארבע שנים להרחיב את הסיוע הניתן בעבירות מין ובעבירות סחר בבני אדם כך שיחול גם משלב החקירה וגם בהליכים אזרחיים הנובעים מהעבירה.
יש לציין כי מדובר בהצעת חוק ממשלתית, אליה מוזגו הצעות פרטיות של חברות הכנסת עאידה תומא סלימאן(חד"ש) ומרב מיכאלי (העבודה). החוק עבר ברוב של 9 תומכים, ללא מתנגדים.
חברת הכנסת מרב מיכאלי התייחסה להעברת החוק ואמרה: "כל נפגעת ונפגע תקיפה מינית יוכלו עכשיו להגיע למשטרה בטוחות ומוגנות יותר כשהן מקבלות סיוע משפטי על חשבון המדינה לכל ההליך. זאת עליית מדרגה חשובה בהכרה בנפגעות והנפגעים ובאמת שלהן. החוק החשוב הזה יביא ליותר תלונות, יותר כתבי אישום, יותר הרשעות, ובסופו של דבר להרבה פחות פגיעה מינית".
עוד הוסיפה: "פגיעה מינית אינה רק עניין אישי שיכול להרוס חייה של נפגעת או נפגע, אלא תופעה חברתית הרסנית שאנחנו חייבות וחייבים למגר. סיוע משפטי הוא עוד צעד חשוב בדרך לשם".
הלך האולטימטום: אופיר כץ בצעד נגד בן גביר
7
0
הצעת חוק נוספת שעלתה הלילה לקריאה ראשונה במליאה, זו ההצעה של יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן, המציעה כי נציב תלונות הציבור יתמנה לתפקיד לאחר הצבעה חשאית בכנסת ויצטרך רוב של 70 חברי כנסת לכל הפחות. על פי ח"כ רוטמן כרגע אין אף אחד שמאייש את התפקיד, כי בשביל המינוי צריך הסכמה בין שר המשפטים לבין נשיא בית המשפט העליון.
יש לציין כי הצעת החוק עבר בקריאה ראשונה בלבד וכעת היא תחזור לדיונים בוועדת חוקה לקראת העברתה בקריאה שנייה ושלישית.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים