ההלכה החשובה שחוזרת ומוזכרת בכל שנה בצאת צום תשעה באב, היא שכאשר היום שאחרי הצום הוא ערב שבת מותרים כל האיסורים שהונהגו בתשעת הימים ובצום עצמו מיד לאחר צאת הצום כדי להתכונן לשבת קודש כראוי. וזאת למרות שיש הנוהגים עדיין מקצת מנהגי אבלות כמו לא להתרחץ להסתפר ולשמוע מוזיקה משמחת עד הצהריים של יום עשרה באב, כי עיקר בעירת המקדש היה בו.
יש אנשים שההכנה לשבת כוללת גם מוזיקה יהודית משובחת ברקע, ואחד השירים הראשונים המומלצים לפתוח אתו את תקופת "שבע שבתות הנחמה" הוא שיר יהודי ייחודי מהעבר שמתאים להווה ומדבר על העתיד בביצועו של הזמר החסידי הוותיק מרדכי בן-דוד ומילותיו אומרות כך:
"העבר אין, והעתיד עדיין(לא הגיע), והווה כהרף אין, דאגה מנין?"
זו אמרת חכמה שמקורה בספרות היהודית לא ידוע, אבל מייחסים אותה בין היתר לסליחות לעשרת ימי תשובה בנוסח עדות אשכנז או לספר "פלא יועץ" בערך דאגה.
תפילה מקשרת בין עבר הווה ועתיד
מה הקשר בין הזמנים בשיר לפרשת ואתחנן, שהיא גם שבת נחמו?
אולי ההסבר הזה:
משה רבנו שממשיך בנאום הפרידה שלו מהעם שהחל בפרשת דברים, מתחנן להשם יתברך שיאפשר לו לעבור את הירדן ולראות את ארץ ישראל הטובה פעם אחת בלבד לפני מותו. אבל המפרשים את התורה בדרך החסידות, הסבירו את הפסוק "ואתחנן את ה' בעת ההיא לאמור" קצת אחרת. שאלו החסידים את ר' חיים מצאנז זצ"ל: "מה עושה רבינו לפני התפילה?" השיב להם: "לפני התפילה הריני מתפלל שבשעת התפילה אתפלל. כדברי משה רבנו: "ואתחנן אל ה'" מה התחננתי? "בעת ההיא לאמור", שתהיה אמירתי אמירה כשאני עומד בתפילה. זה שיעור חשוב למתפללים שצריך להכין את עצמם קודם התפילה(כלומר עוד מהעבר שלפני הזמן הקבוע), ולהתפלל בהווה שהאמירה שלי לבורא עולם תהיה כמו שצריך עם כוונה ועם התמקדות בתפילה בלבד, ולא בשיחות בטלות ועדכונים על הרכילות הטריה בקהילה ובשכונה.
עוד פירוש שקשור בתחינתו של משה לבורא עולם שקשור לזמנים נובע מפירושו של רש"י על הפסוק הראשון בפרשה: "אע"פ שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אינם מבקשים אלא מתנת חינם". ומקשה על כך ר' משה לייב מסאסוב זצ"ל: "וכי זה צדיק, עניו, שיודע כי יש בידו מעשים טובים? והסביר: חז"ל אמרו שמשה נתאווה להיכנס לארץ ישראל כדי לקיים את המצוות התלויות בה, אבל כשביקש מהקב"ה לא הזכיר דבר זה שבענוותנותו חשש שלא יקיים אותן, ולכן ביקש רק מתנת חינם. כלומר, רש"י לא התכוון למעשים-טובים שכבר עשו הצדיקים, אלא למעשים טובים שעתידין לעשות.. מכאן לומדים שהתפילה היא לא רק הקשר בין האדם לבוראו אלא גם חוליה מקשרת בין זמנים שמשאירה את המתפלל בתחושה קבועה של השגחה פרטית כל הזמן.
נחמה בחינם במתנה
השבת הראשונה שאחרי צום תשעה באב מכונה גם "שבת נחמו". בשבת זו קוראים בהפטרה את הפסוק "נחמו נחמו עמי" (נבואת ישעיהו שכפל את המילה נחמו פעמיים בשל הצרות הרבות של ירושלים), וזו השבת הראשונה מתוך "שבע דנחמתא", כינוי ל-7 שבתות נחמה ועידוד מיום האבל על חורבן בתי המקדש עד ראש השנה והתחלה מבראשית.
במציאות החיים המורכבת של בישראל כיום אין ספק שדרושה לכולם מן השמיים ובכל התחומים בארץ נחמה במתנת חינם לתיקון שנאת חינם, כדי שנוכל לזכות למציאות רגועה יותר של "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" או לפחות ותשקוט הארץ ארבעים דקות. ואם זה אפשרי- אז גם יום שכולו שבת. שבת שלום!