פרשנות

הציונות הדתית - במבחן הכרעה

לציונות הדתית ניצבת הזדמנות היסטורית: להעמיד מחדש את המודל של "תורה ועבודה" כאידיאל תורני ופוליטי. אם הציבור הציוני־דתי ייתן את ידו לעוד קדנציה של גוש נתניהו-חרדים, הוא יעניק בפועל את ההכשר הסופי למכירת האידאולוגיה שלו

הציונות הדתית או המפלגות החרדיות?
הציונות הדתית או המפלגות החרדיות? | צילום: יונתן זינדל/פלאש90

הבחירות הקרובות יהיו קו פרשת מים. הן יכריעו לא רק מי ירכיב את הממשלה הבאה, אלא באיזו מדינה יהודית נחיה בעשורים הקרובים. מדינה יהודית מפותחת, עם שגשוג תרבותי, מדיני ובטחוני - או מדינה יהודית שהופכת בהדרגה למדינת עולם שלישי, כושלת, שמשאביה מופנים ברובם לתחזוקת השלטון על חשבון הטוב המשותף.

יתרה מזו, בניגוד למה שמנסים לשכנע אותנו, שאלות של בטחון, טיפול באיומים החיצוניים או הבעיה הפלסטינית, כמעט ואינם מפלגות את האוכלוסייה הישראלית - במיוחד לאחר השבעה באוקטובר. כך גם ההתיישבות ביהודה ושומרון שהפכה לעובדה קיימת, ובעלת לגיטימציה ציבורית רחבה. רוב הציבור הישראלי מבין שהביטחון מחייב נוכחות והתיישבות יהודית ביהודה ושומרון. ושהימין הבטחוני אינו נחלת גוש נתניהו-חרדים.

אלא שהסוגייה האמיתית של הבחירות תהיה ביחס לאיומים הכבדים מבית, ליחסים בין השבטים בחברה הישראלית, ולמדיניות הממשלה הפועלת בהתאם לאינטרס המגזרי הנמצא בשלטון. במילים אחרות, איזה קואליציה תהיה מסוגלת להתמודד עם האיום של מגזר ההולך וגדל שאורח חייו לא רק שאינו בר־קיימא להמשך קיומה של המדינה, אלא שהתלות ההולכת וגוברת שלו בעטיני השלטון פוגעת בביטחון המדינה, בכלכלתה ואף בזהותה היהודית.

רף הדרישות של המפלגות החרדיות עולה

בינתיים, כישלון חוק הסדרת מעמדם של בני ישיבה, הלחץ הציבורי, עצירת התקציבים והמצוקה הכלכלית ברחוב החרדי, דוחפים את המפלגות החרדיות מצד אחד להעלות את רף הדרישות למשאבים מן הקופה הציבורית, ומצד שני להתחפר בהצדקת אורח החיים החרדי על בסיס אידיאולוגיה של לימוד תורה וזהות יהודית. וכאשר מדובר בהישרדות - רק השמים הם הגבול.

כך נולדו חוקים מעוותים כמו "חוק יסוד: לימוד תורה", המבקש להעניק מעמד חוקתי לאורח חיים של השתמטות, תוך השוואת זכויות בין מי שבחרו באורח חיים תלותי לבין מי שתורמים לחברה ולמדינה עד כדי חירוף נפשם. כך גם נולד "חוק סבסוד מעונות", שנועד לתגמל ולתמרץ הישארותם של גברים חרדים בישיבות לאורך שנים, במקום לצאת לעבוד.

לעמדת הציונות הדתית חשיבות מכרעת

הציבור המסורתי והחילוני מצדו, על אף הכעס וההתקוממות לנוכח חוסר השוויון והסחטנות הפוליטית, עשוי לראות בכך חלק מן המחיר של קיום חיים דתיים במדינת ישראל, או לחילופין מחיר הזהות היהודית של המדינה.

דווקא משום כך, יש לעמדתו של הציבור הציוני־דתי - המחזיק רגל אחת בעולם התורה ורגל שנייה בעולם המעשה - חשיבות מכרעת בקביעת המדיניות כלפי הברית בין הממשלה לחרדים. 

דרכה של הציונות הדתית היא ההוכחה שאפשר לקיים חיים של תורה ומצוות, ללמוד תורה, ובו בזמן לעבוד, לשרת בצבא, ולבנות מדינה. לא במקרה חינכה הציונות הדתית דורות על אתוס "קַדֵּשׁ חַיֶּיךָ בַּתּוֹרָה וְטַהֲרֵם בָּעֲבוֹדָה" כתפיסת עולם.

המסורת היהודית לדורותיה מעולם לא ראתה ב"חיים עצמם" מכשול ללימוד תורה - להפך, היא הטילה על האדם אחריות לפרנס את משפחתו, לזון את ילדיו, לעבוד, ליצור ולשאת בעול. עד כדי "דרך ארץ קדמה לתורה". המסר ברור: התורה היא תורת חיים שאינה מחליפה את החיים, אלא מכוונת אותם.

באותה הרוח יצאו חז"ל בחריפות נגד מי שמבקש ללמוד תורה תוך שהוא מטיל את פרנסתו על הציבור. הרמב"ם ניסח זאת בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים: "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה - הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה, וכיבה מאור הדת".

נדרש מהלך של פירוק גוש נתניהו-חרדים

בחזרה לתפקידה המקורי של הציונות הדתית ולדרכה, נדרש קודם כל מהלך של פירוק גוש נתניהו-חרדים – גוש אשר בו, הציונות הדתית לעולם לא תוכל לממש את תפקידה ההיסטורי ברוח ערכי תורה ועבודה, אדרבה תמיכתה של מפלגת הציונות הדתית במדיניות הממשלה -  המוכנה לשלם כל מחיר עבור תמיכת החרדים - מנציחה את העליונות החרדית כביטוי האותנטי של חיי תורה במדינת ישראל.

הבחירות הקרבות מניחות לפתחם של נשות ואנשי הציונות הדתית משוואה מאוד ברורה ביחס לתמיכה בגוש נתניהו-חרדים, שמשמעותה - להמשיך ולשמש קבלן ביצוע של המודל החרדי, הסותר את יסודות תפיסת עולמנו - הן הדתית והן הציונית.

האומנם אחרי השבעה באוקטובר, אנשי הציונות הדתית מוכנים לתת רוב פוליטי למערכת שמעודדת אי־גיוס, אי־יציאה לעבודה ותלות גוברת בכספי ציבור, כאשר רבים מבניה, כמו עשרות אלפי ישראלים, נושאים בנטל המלחמה, המילואים, ומשלמים מחירים כבדים מנשוא?

הזדמנות היסטורית לציונות הדתית

לציונות הדתית ניצבת הזדמנות היסטורית: להעמיד מחדש את המודל של "תורה ועבודה" כאידיאל תורני ופוליטי, תוך עידוד תהליכים הרוחשים בחברה החרדית אבל אינם באים לידי ביטוי. אם הציבור הציוני־דתי ייתן את ידו לעוד קדנציה של גוש נתניהו-חרדים, הוא יעניק בפועל את ההכשר הסופי למכירת האידאולוגיה שלו, להקרסת הציבור הישראלי, ולבלימת התהליכים הקורים ברחוב החרדי, בעודם באיבם.

זהו רגע של הכרעה. ייתכן שעוד קדנציה אחת תיווצר מציאות אלקטורלית שכבר תהיה אל חזור. השאלה היא האם הציונות הדתית תמשיך לשמש גלגל הצלה פוליטי לצורת החיים החותרת תחת קיומה היהודי והדמוקרטי של המדינה, או שתבחר לעמוד מאחורי אורח החיים שעל ברכיה חינכה דורות - תורה עם עבודה, דרך ארץ וציונות.

עו"ד בתיה כהנא דרור (רותם שלום)

==

עו"ד בתיה כהנא דרור היא חברה במפלגת "ישראל ביתנו" ועמיתת מחקר במכון הרטמן.

תגובות

3
3
שרית
לפני שעתיים

"הכשר סופי למכירת האידאולוגיה". כמי שגדלה על ערכי הליכוד ויושרת בגין, מביש לראות את נתניהו נכנע לכל תכתיב ומפקיר את הביטחון בשביל שרידותו. אנחנו חייבים מנהיג ציוני אמיתי שישרת בצבא ויחזיר לנו את הכבוד.

2
ישראל
לפני שעתיים

"המודל של תורה ועבודה". בגין לימד אותנו שציונות היא שותפות ויושרה, ולא כניעה לסחטנות שמחלישה את המדינה ואת ביטחונה. הציבור הציוני חייב להוביל כעת שינוי שיחזיר את הממלכתיות והנשיאה בנטל.

1
נפתלי
לפני 19 דקות

עמיתה במכון הרטמן ....כל מילה מיותרת .