במחקרים נמצא כי ישנו קשר הדוק בין תחלואה בסרטן למצבי לחץ, ובעקבות החודשים האחרונים עולה החשש בקרב רופאים רבים כי התחלואה בסרטן, בשילוב חוסר המודעות והמעקבים הרפואיים בעקבות השגרה שהשתנתה, תוביל לעלייה חדה במספר חולי הסרטן.

עוד נמצא כי בקרב מטופלות אשר חוות מחלה תחת מצבי חרדה, לחץ יכול להוביל לשינויים פיזיים, קוגניטיביים והתנהגותיים שעלולים לדחות את תהליך ההחלמה ולהגדיל את הסיכוי להישנות סרטן.

האם יש קשר בין לחץ לתחלואה בסרטן ובמחלות אחרות?

ידוע כי "לחץ נפשי" כרוני מגביר סיכון לתחלואה במחלות שונות לרבות מחלות לב, כלי דם, דיכאון, בעיות של המערכת האנדוקרינית (הורמונלית), דלקות לא זיהומיות אוטואימוניות וגידולי סרטן שונים.

המלחמה משפיעה בהחלט על התחלואה בסרטן

אנו נמצאים בתקופה ממושכת של לחימה קשה, ואתגרים שלא חווינו כמותם בעבר. כל אלו מעלים את רמות החרדה והסטרס ועלולים להשפיע במספר רמות. כאמור, יצירת מצב של "לחץ נפשי" כרוני, עלולה להגביר סיכון לתחלואה.

בנוסף, על פי עדויות מהחודשים האחרונים, ישנה ירידה משמעותית בפניה לבדיקות סקר שמיועדות לגלות מצבים טרום סרטניים או סרטן בשלבים מוקדמים כגון בדיקת סקר לסרטן צוואר הרחם (פאפ ובדיקת HPV- TYPING), בדיקת ממוגרפיה, בדיקת דם סמוי בצואה וכדומה. מצב דומה מתקיים גם בשגרת החיסונים כגון חיסון נגד HPV למניעת מצבים טרום סרטניים וסרטן צוואר הרחם שיתכן ויפגע עקב המצב.

בנוסף, ישנם רבים אשר נמנעים מלכתחילה מלפנות לרופאים מטפלים בשל בעיה רפואית, לאור השילוב בין ההדחקה למצב הכללי, וההפחתה בזמינות שירותי הרפואה במקומות מסוימים, ובתקופות זמן מסוימות (כגון המפונים, שנעקרו מסביבתם הטבעית).

נדגיש כי ההימנעות מפניה, ואו פניה רק בהחמרה משמעותית של התסמינים, עלולה להוביל לגילוי הגידול בשלב מתקדם יותר, הפוגע בסיכויי ההחלמה.

אז, מה ניתן לעשות?

חשוב גם בתקופה זו, לשמור על שגרת הבדיקות וההקפדה על ההמלצות הקריטיות, וישנן כמה מרכזיות:

חיסון וירוס הפפילומה

ביצוע חיסון נגד HPV (וירוס הפפילומה האנושי) למניעת תחלואה, טרום סרטן וסרטן בצוואר הרחם, הפות והנרתיק בנשים ופי הטבעת ופה ולוע בגברים ובנשים. תלמידי ותלמידות כיתות ז׳-ח׳ זכאים לקבל את החיסון ללא עלות במסגרת חיסוני השגרה בבתי הספר והזכאות לקבלת החיסון נשמרת עד גיל 18, את החיסון ניתן לקבל גם בחינם בלשכות הבריאות של משרד הבריאות.

כמו כן, החיסון מומלץ לצעירים בגילאי 18-26. בגילאים אלו ניתן לרכוש את החיסון בבתי המרקחת של קופות החולים, ברשתות הפארם ובבתי מרקחת פרטיים ולהתחסן אצל בקופות החולים לאחר תיאום תור. כמו כן, החיסון רשום בישראל עד גיל 45 ובחלק מקופות החולים מאושר גם מעבר לגיל זה, למי שמעוניין או נמצא בקבוצת סיכון.

בדיקת נשאות למוטציות

ביצוע בדיקת נשאות למוטציות BRCA השכיחות בקרב האוכלוסייה האשכנזית, מיועדת לנשים מגיל 25 שיש להן לפחות הורה אחד ממוצא אשכנז. מוטציות אלו במידה והן מאובחנות מעלות את הסיכון בתחלואה בסרטן השד, השחלה וגם גידולים אחרים בשכיחות מופחתת בהתאם למוטציה שאובחנה.

לגילוי מוקדם יש השפעה על ההמלצות למעקב והפחתת הסיכון לתחלואה במהלך החיים. מומלץ גם לבצע בדיקת ממוגרפיה מעל גיל 50 ועד גיל 75 כל שנתיים , לגילוי מוקדם של סרטן שד, באוכלוסיה שאינה בסיכון.

בדיקות דם

ביצוע בדיקת דם סמוי בצואה, מגיל 50 עד 74 אחת לשנה לגילוי מוקדם של מצבים טרום סרטניים וסרטן המעי הגס. למי שבסיכון מוגבר ההמלצות הן לביצוע קולונוסקפיה בתדירות על פי הסיכון.

הנשים שבחזית

נשים באופן כללי נושאות לא פעם בעול של השמירה על השגרה המשפחתית, במקביל למהלך האירועים המתקיים בארצנו שחלק מהנשים אף נמצאות בחזית העשייה הלאומית גם ברמה הביטחונית. עומסים אלו בהיבטים השונים של החיים, מפחיתים את המיקוד במצבן הבריאותי, ובצורך לשמור על שגרת מעקב רפואי.

הנושא עולה באופן די שכיח בשיח שלי עם מטופלות, ועכשיו ביתר שאת בתקופה זו. מטופלות שנמצאות כבר בתהליך בירור או טיפול, ודוחות את השלמת ההליכים הרפואיים בשל מעבר ממקום למקום, עלולות "ליפול בין הכיסאות", ועל כן ישנה חשיבות מכרעת בפנייה לנשים שימשיכו בשגרת הטיפול והמעקב שלהן.

סרטן צוואר הרחם- בסיכון תחלואה גבוה בתקופה הנוכחית

סרטן צוואר הרחם הוא סרטן ממאיר המתפתח בחלק התחתון של הרחם, ונחשב למחלת הסרטן הרביעית בשכיחותה בקרב נשים בעולם. הוא נגרם ע"י וירוס הפפילומה האנושי (HPV), וההידבקות נעשית ברוב המקרים באמצעות מגע מיני אך לא רק, הוא עשוי להיות מועבר גם במגע של עור בעור באזורים הנגועים.

סקר שנערך לאחרונה חשף כי 36% מהישראלים דחו תורים רפואיים חשובים ו- 17% ביטלו לגמרי תורים לבדיקות סקר חשובות למניעת תחלואה בסרטן, כאשר אחת מהן היא בדיקת הסקר לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם.

הוויתור על בדיקת הסריקה, ביחד עם ההשלכות הנוספות של המצב הביטחוני, עלולים להוביל לירידה בגילוי המוקדם ובמניעה של סרטן צוואר הרחם ולצפי שבעקבות זאת יעלה שיעור התפתחות סרטן צוואר הרחם, במקום שנצליח להביא לסילוקו.

סיכויי ההחלמה מסרטן צוואר הרחם עומדים על 95% במידה והמחלה מתגלית בשלב מוקדם, וככל שהמחלה מתגלה בשלב מאוחר, כך סיכויי הריפוי פוחתים. מאז כניסת החיסון והבדיקה לגילוי הוירוס, ירדה שכיחות הופעת המחלה באופן דרמטי במדינות מפותחות בעולם.

ארגון הבריאות העולמי אף הכריז לפני מספר שנים שסרטן צוואר הרחם ניתן ל״אלימינציה״ (״סילוק״) בעזרת הקפדה על חיסון, בדיקות סריקה מצוואר הרחם וטיפול ייעודי. בישראל, ההיענות לבדיקת נגיף הפפילומה הייתה נמוכה קודם למלחמה בהשוואה למדינות מתקדמות אחרות, ומאז החלה המלחמה, אף ירדה.

מתן החיסון נגד נגיף הפפילומה למרבית האוכלוסיה, לבנות ובנים, לפני החשיפה לווירוס אך גם אחרי הדבקה ואחרי גיל 18, הוא משמעותי ביותר, כיוון שבשילוב עם בדיקות תקופתיות, ישנה אפשרות למגר לחלוטין את סרטן צוואר הרחם וגם את התפתחות הגידולים הנוספים הנגרמים עקב הווירוס.

מדובר בהזדמנות חשובה שתסייע לרבים מהאוכלוסייה, ועדויות מוחשיות לכך ניתן לראות במדינות רבות מסביב לעולם. אסור לנו לפספס את ההזדמנות הזו בישראל. כיום, אחוזי ההתחסנות בקרב הצעירים אינם עולים, והמלחמה עלולה לעכב את הבשורה של מיגור התחלואה הנובעת מוירוס הפפילומה.

—–

פרופ' צבי ואקנין הוא יו"ר החברה הישראלית לגינקולוגיה אונקולוגית ומנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית, מרכז רפואי שמיר, אסף הרופא.