סמל יאיר לוין שנפל אתמול ברפיח הובא היום ערב חג השבועות למנוחות. יאיר למד בישיבת אהבת חיים בכוכב השחר, המחנך שלו, יהודה לזרוביץ' מספר:

"ליאיר היו הרבה התמודדויות בגלל קשיים שונים, הייתי חלק מתהליך ההחזרה שלו לחיים הייתה לו גם מעטפת של אנשים טובים סביבו, ברגע שהוא חזר לחיים אי אפשר לתאר את החיוך שלו ואת האור בעיניים"

"מצחיק, מקורי, עם יציאות ושנינויות מדהימות, חבר מדהים. החברים לקחו עליו אחריות בתקופה הקשה שלו"

וידאל אזולאי, חבר לכיתה של יאיר כותב: "יאיר לוין היה חברי לכיתה, ארבע שנים חלקנו יחד חוויות נעימות ואלה שפחות. בתור חברים לכיתה ולפנימייה למדנו להכיר אחד את השני בכל הרבדים. תחילה היה יאיר יכול להיתפס כאדם שקט, כזה שנחבא אל הכלים באמת הייתה בו מעין שלווה פנימית די מרשימה נער מופנם רוב הזמן, איש חושב.

בקלות היה מסיר מעליו את הדמות השקטה וממיר אותה בהתלהבות לא מוסברת בעיקר כשהיה מדבר על דברים שהוא אוהב, הייתה לו זיקה לחיים. ילד בלונדיני בעל עיניים כחולות שמשדרות עומק".

ומוסיף לתאר: "יאיר אהב לגלוש, לנגן בגיטרה (נגן מחונן) ובאופן גורף היה מתבלט בכל אירוע ספורטיבי. יאיר ניחן באינטליגנציה רגשית יוצאת דופן, מהסוג הנדיר ביותר אהוב על החברים וכל סובביו.

הקשר ההדוק שלו עם ראש הישיבה הרב יששכר ווסרלוף זצ״ל היה ניכר, הוא היה מתחבב על המורים והסגל וכבש את לבם של הממונים עליו. ״ילד חן בן שעשועים״".

אזולאי מוסיף על השירות הצבאי "יאיר היה לוחם בכל רמ״ח אבריו, עוד לפני שהתגייס היה נלחם בקשיי היום יום כמו אריה וידע תמיד לשמור על שפיות. אדם חזק שלא נראה כמותו בעל סודות שהפתיעו את כולם כמה תעצומות נפש בילד עדין אחד. בשירותו הצבאי היה לנגב חוד אופייני ליאיר תמיד בראש תמיד ראשון להתנדב בכל דבר".

ומסכם: "אציל נפש אבידה ענקית".