בגדי הכהן – התשתית המוסרית של עם ישראל - סרוגים

בגדי הכהן – התשתית המוסרית של עם ישראל

לא רק כפרה יש בבגדי הכהן הגדול אלא גם ביטוי לתשתית המוסרית והחברתית של העם היהודי, משום שיש בהם כדי לשפוך אור על ערכי היסוד האמורים להיות נר לרגלנו כ"עם סגולה". חיזוק לדברים אלו ניתן לקבל מכך, שהפרשה פותחת במצוות "נר התמיד", ללמדנו שגם הבגדים כמו הנר, מאירים תמיד את דרכנו

author-image
בגדי הכהן – התשתית המוסרית של עם ישראל
  (יח"צ)

פרשת תצווה ממשיכה את פרשת תרומה ועוסקת בבניין המשכן. אך אל התיאור המפורט של המשכן וכליו מהפרשה הקודמת, מתווספים בפרשתנו "בגדי הכהונה".

"ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת" (כ"ח ב). הפסוק מלמד כי בגדי הקודש מכבדים את הכוהנים שלובשים אותם ואף מכבדים את המקדש בו משרתים הכוהנים.

מסמיכות פרשת "בגדי כהונה" לפרשת "קרבנות" במחציתה השניה של הפרשה מביא ר' ענני בר ששון לימוד מעניין. "לומר לך: מה קרבנות מכפרין, אף בגדי כהונה מכפרין". כלומר, לתחושת הכבוד שמעניקים הבגדים, למי שלובשם ולמקום בו הוא משרת, ישנו רובד נוסף, משמעותה של כפרה. ממשיך ר' ענני ומסביר כי לכל אחד מבגדי כהונתו של הכהן הגדול יש דבר אחר עליו הוא מכפר, "כתונת – על שפיכות דמים; מכנסים – על גילוי עריות; מצנפת – על גסי הרוח; אבנט – על הרהור הלב; חושן – על הדינים; אפוד – על עבודה זרה; מעיל – על לשון הרע, וציץ – על עזי פנים (ערכין ט"ז)". כיצד מכפר כל בגד על החטא המיוחס לו? במאמר זה ננסה לבחון זאת, בהקשר למעילו של הכהן אשר בא לכפר על לשון הרע.

המעיל היה בצבע תכלת, צבע שעליו נאמר. "מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד". (מנחות מ"ג). בנוסף, בשוליו של מעיל התכלת, היו פעמונים ורימונים. ומבאר הרש"ר: "אפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון. וכשבא הכהן הגדול אל הקודש כשהוא לבוש מעיל צדקה-נשמע קול הפעמונים שאומר שכולם ראויים לקדושה וכולם מוזמנים לבוא ולהתקדש".

לאחר תיאורים אלו מצטיירת בדמיוננו תמונה קסומה של הכהן הגדול המהלך בהיכל ה'. קול הפעמונים המהדהד בהיכל, והדבר מעורר בנו את הרצון להביט במעיל התכלת שבשוליו פעמונים ורימונים, ולהרהר בהיות האדם יצור אינסופי כרקיע, ומלא מצוות כרימון. וכיוון שכך, מהי זכותנו לדבר בגנותו של יציר כפיו של אלוקים? ולכן אנו מזדככים בדרך דיבורנו ונמנעים מלשון הרע.

כך ניתן להעמיק בכל בגד ובגד, נסו זאת בעצמכם.

אם כך, ניתן לומר כי לא רק כפרה יש בהם בבגדים, כפי שפירש רב ענני בר ששון, אלא גם ביטוי לתשתית המוסרית והחברתית של העם היהודי, משום שיש בהם כדי לשפוך אור על ערכי היסוד האמורים להיות נר לרגלנו כ"עם סגולה". חיזוק לדברים אלו ניתן לקבל מכך, שהפרשה פותחת במצוות "נר התמיד", ללמדנו שגם הבגדים כמו הנר, מאירים תמיד את דרכנו.

לימוד מרתק ניתן ללמוד גם מהאורים והתומים שהיו על החושן, בו היו משובצות 12 אבנים שונות, כנגד כ"א מהשבטים, דבר המעיד על הכרה בחלוקה השבטית. לכל שבט ייחוד משלו ואבן ייחודית לו. לכל אבן ואבן מאבני החושן,יש ניגון משלה…

האורים והתומים אשר ענו תשובות לדברים הנוגעים לכלל ישראל – היו נתונים בחושן. אולי מתוך כוונה להבהיר לכולנו כי החלטות חשובות הקשורות בעם ישראל, צריכות להיעשות מתוך התחשבות בכל שבט ושבט. הנהגת העם נעשית מתוך רצון להביא לאחדות תוך שמירה על ייחודיותו של כל אחד ואחד.

כל כך הרבה עומק יש בבגדי הכהן ולכן לא מעצבי בגדים הועסקו בעשייתם. הקב"ה מצווה את משה: "ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרון לקדשו לכהנו לי". חכמת הלב! זוהי התכונה הנדרשת ממעצבי הבגדים במשכן, יש לבגדים תפקיד ברור – כסות לכהנים, כביטוי לפנימיות הכהן הגדול ושליחותו במקדש, וכמעצבי התנהגותנו ומאירי דרכנו.

שנזכה לשמוע את צלצול פעמוני מעילו התכול של הכהן הגדול, להיזכר בכל אחד מפריטי לבושו ומשמעותו, ובע"ה בגדי הכהן הגדול יאירו את דרכנו.

==

מיכל קוברסקי-לנגר היא חברת הועד המנהל של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו