הרב שרלו: מדינת ישראל צריכה לשקול הכרה ברפורמים

הדפסה
11.12.12 14:18  כ"ז בכסלו תשעג

ראש ישיבת ההסדר פתח תקווה, הרב יובל שרלו חזר מביקור בארה"ב ובמכתב לתלמידיו הוא מתלבט האם יש לבחון מחדש פסיקות הלכה מחמירות ביחס לרפורמים נוכח מצבה העגום של יהדות התפוצות.

הרב שרלו: מדינת ישראל צריכה לשקול הכרה ברפורמים
  הרב יובל שרלו (פלאש90)

ראש ישיבת ההסדר 'אורות שאול', הרב יובל שרלו חזר משליחות קצרה בארצות הברית וכמנהגו משתף את תלמידי הישיבה ממחשבותיו ולבטיו בעקבות שליחות זו.

במכתב שכתב לתלמידיו ומופיע באתר הישיבה, הוא מספר על המציאות העגומה שפגש בארה"ב.

"יהדות העולם, ובראשה ארצות הברית, הולכת ומתבוללת, ונעלמת מהעם היהודי. הסיבה העיקרית לכך היא העובדה שמגבשי הזהות היהודית, שפעלו בעבר, אינם קיימים עוד." כותב הרב, כשהוא מתכוון לתנועה הציונית שאיפשרה ליהודים להיות חלק מהעם היהודי גם אם אינם שומרי תורה ומצוות.

את הסיבות לנתק בין יהודי ארה"ב לישראל הוא תולה בעובדה שישראל "מצטיירת בעיני יהדות ארצות הברית  (לא האורתודוכסית) כמשהו שהם לא רוצים להזדהות איתו, בשל הכיבוש, הגזענות, השליטה בעם אחר בעזרת כוח, וכל שאר תמונת המציאות בצורה שהם קוראים אותה."

"הסיבה שניה היא העובדה שהם לא רצויים כאן: לא מכירים בזרמים הדתיים שהם משתייכים אליהם; גם אלה שלא משתייכים לאף זרם – לא רוצים להזדהות עם מדינה שיש בה מונופול לדתיים; לא מכירים בגיור שלהם, בתפילות שלהם, (נשות הכותל) וכדו'."

על פי הרב, אחוזי ההתבוללות בארה"ב מגיעים עד לכדי 50%, כש-5% מהניו-יורקים המזהים עצמם כיהודים, אינם יהודים לפי כל הגדרה, אפילו זאת של הרפורמים, ולא עברו כלל שום תהליך גיור אפילו רפורמי, אבל הם רואים עצמם כיהודים.

עושים לייק לסרוגים ונשארים מעודכנים!

מה עושים?

בשלב המעשי, לא נותן הרב תשובה ממשית, אך מכוון לשני מהלכים עיקריים: "המצומצם שבהם (אם כי כמובן המהותי יותר) הוא הגדרה הלכתית של השעה כ"עת לעשות לד'" (על אף ההסתייגות הגדולה שלי משימוש בכך, ולמעשה למיטב זכרוני לא השתמשתי בשיקול זה ולו פעם אחת בכתיבתי ההלכתית) כשיקול הלכתי בקשת רחבה של נושאים: נסיעה לבית כנסת קונסרבטיבי בשבת; שיקולים בגיור; דברים שעשה ר' שלמה קרליבך זצ"ל; צירוף רפורמים למניין ובכלל שיתוף פעולה עם הזרמים השונים וכדו'."

"המהלך השני, הוא ההפרדה בין העמדה ההלכתית ובין המדיניות של מדינת ישראל: נכונות להכרה של המדינה (לא ההלכה!) בזרמים השונים, בגיור שלהם וכדו' (אני מכיר היטב את הטיעונים בדבר אחדות האומה ואני מעלה כאן את השיקולים לצד השני), או לפחות בתקציבים פרופורציונאליים לגודלם, וניהול המאבק נגדם באווירה של  Free market".

"הפרדה הולכת וגוברת בין דת ופוליטיקה, מתוך אמונה פנימית שלנו שהאמת תנצח, והיא אינה זקוקה לכוח של המדינה לחרוץ את המעמד האישי של בני אדם וכדו'."

כהסמכה לאפשרות זו, נותן הרב דוגמה מהמאבק על ארץ ישראל בו "אנו מקבלים כל פוליטיקאי ימני, גם אם רחוק מאוד מההלכה ומתפישותיה ומדוע הפרדה זו אינה תקפה ביחס למאבק על עם ישראל?"

את החשיבות שבחיבור עם יהודי ארה"ב רואה הרב במישור הכללי של "חובת 'לבלתי ידח ממנו נדח' מאבק על כל שעל בארץ ישראל – כן, ועל כל יהודי – לא ?" ובמישור המעשי, יהודי ארה"ב מהווים את הסיבה העיקרית לסיוע האמריקאי למדינת ישראל וניתוק מהם מהווה סכנה קיומית על מדינת ישראל.

את דבריו מסכם הרב: אני לא יודע מה התשובות הנכונות. אולם אני כן יודע כי העובדה שאנחנו מפטירין כדאשתקד, והנושא הזה אינו על סדר יומנו, ונדמה לנו כי אותן תשובות שהביאו את רבנות ארצות הברית לפני שבעים שנה להחליט את שהחליטו רלוונטיות גם היום ללא לפחות בחינה מחודשת, מעמידה אותנו בפני שוקת שבורה, ובה אנו מאבדים את עצמנו לדעת, מסכנים את קיומה של מדינת ישראל, והולכים ומתרחקים מעצם התפקיד שלנו בעולם "ונברכו בך כל משפחות האדמה".

תגובת ארגון רבני צהר: "'צהר' מתנגדת להכרה רשמית של מדינת ישראל בזרם הרפורמי,בגיוריו או בדרכו. יצוין כי הנושא במאמר של הרב שרלו הועלה במסגרת דיון פנימי בישיבה וכנושא לדיון ולא כעמדתו או פסיקתו ההלכתית – עקרונית."