דווקא לסוכה? למה לא לארמון או לבית?
נפילתו של בית היא נפילה מוחלטת וסופית, נפילה שאין אחריה תקומה. סוכה, לעומת זאת, אף שהיא נופלת בקלות – יש לה תקומה מחדש. זהו המאפיין של עם ישראל ושל מלכות ישראל
נפילתו של בית היא נפילה מוחלטת וסופית, נפילה שאין אחריה תקומה. סוכה, לעומת זאת, אף שהיא נופלת בקלות – יש לה תקומה מחדש. זהו המאפיין של עם ישראל ושל מלכות ישראל
לפני חמש שנים, הלך מאתנו, בין כסה לעשור, "איש של יום כיפור..". בלי גאווה, בלי שמץ של פוזה, פשוט, איש אמת נקי במידותיו וכ"כ ענק בשל כך. תלמיד חכם, "מלח הארץ", אוהב ישראל גדול, ר' חנן פורת
משה רבנו מבין וקורא את המשבר שיכול להיות אחרי מותו, והוא מכין את העם לכך. הוא מחזק אותם, מברך אותם, ומחנך אותם שלא הוא הנושא, אלא הברית בין עם ישראל והקב"ה
כיצד מתכוננים לימים הנוראים? מה "צריך לעשות"? עם מה "כדאי לבוא" ליום הדין? מה בסופו של דבר- "מכריע את הכף לזכות"? התשובה היא שצריך להשתדל בכול כיוון, "ותשובה ותפילה וצדקה"
"בן סורר ומורה לא היה ולא נברא"- אין ילד רע… לא היה ולא נברא. כל ילד הוא טוב, כול!!! תלמיד אומר בבוקר " נשמה שנתת בי טהורה היא". כולם!! קדושים וכולם נפלאים. יש לנו תפקיד גדול ועמל גדול לסייע לגלות זאת, אבל "לכל!!! אדם ישנה.."
אנגלית כמו נושאים רבים בחיינו היא חרב פיפיות ועלינו לחנך את תלמידינו להשתמש בה בצד החיובי המפרה, התורם, והמביא לקידוש השם ולהילחם מלחמת חורמה נגד הצד השלילי המאוס שבתרבות המערבית
יש משהו מיוחד "ברגע שלפני" בדרך לחופה… בערב יום כיפור… בדקות הלחוצות של לפני כניסת שבת… זה ביטוי רוחני המתבטא בזמן. זו הרגשה עילאית הנובעת מציפייה למה שעומד להיות למה שאתה עומד בפניו. את הרגע המקודש הזה, לא נתנה התורה לאדם לא לממש…
בימים אלה של ערב פתיחת שנת לימודים, איננו ישנים בלילה בשקט.. זו האחריות הכבדה של חינוך ילדי ישראל וההתרגשות מהחדש, מההזדמנות , מהשליחות הגדולה שלה אנו זוכים בעבודת הקודש, מהיכולת להתחדש ולהתחנך עם צאן קדושים של ילדי ישראל.
תפילין ובמזוזות הבית, שוכנים יחד זה לצד זה פרשיות "שמע" ו "והיה אם שמוע". אם ניקח את העיקרון המנחה של ר' חיים ולוז'ין לעולמנו החינוכי, הרי שהתורה מבקשת ללמד אותנו, שיש מקום לכול תלמיד ולכל אדם. צריך לדבר עם כל אחד בשפתו, במקום בו הוא נמצא. "חנוך לנער על פי דרכו" וחובת המחנך לדבר עם הנער "באשר הוא שם"
לעולם יש להציב אידיאלים גדולים מול עיננו. שאיפות גדולות וחזון רחוק רחוק! (לוחות ראשונים…) ולידו להניח בארון את התורה הניתנת ליישום, את תכנית העבודה, את המקום הגבוה!! אך הניתן להשגה..(לוחות שניים)
אי אפשר להיות אדיש כשחבר בכיתה י"א משתף אותך: "כשהגעתי מאוחר לשיעור, הוא לא שאל אותי: 'התפללת?' אלא 'הספקת לאכול? אם לא, קודם תאכל ואחר כך תיכנס לשיעור' ". כמו אבא
"פתאום הבנתי, עד כמה אני חסרה בהכרות שלי עם התלמידה. חייתי עם "חור שחור" בתמונה השלמה של התלמידה. אני הולכת למנף את ביקורי הבית, של צוותי המורים בבתי התלמידות"
נפגשנו עם מיכל אורבך (אשתו של אורי אורבך ז"ל) וקיבלנו "שיעור קצר" בהלכות "האנשים השקופים". אורי ז"ל, שהיה רגיש לכל עוול חברתי, בחדות החכמה ויכולת הכתיבה שלו, היטיב לבטא זאת בסיפור קצרצר בשם "לא יזכור"
לאחר שנים רבות של מחסור ממשי במוסדות החינוך הדתי בבקעת הירדן, שנת הלימודים תשע"ו נפתחת יחד עם אולפנה ראשונה במושב החילוני חמרה ובית ספר ממלכתי-דתי ראשון בבקעה
מאות רבנים ותלמידים השתתפו באזכרה לרגל יום ה-30 לפטירת הרב אברהם צוקרמן זצ"ל בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה. הרב מרדכי גרינברג ספד לו ואמר כי המהפך בציבור הדתי "נגרם על ידי הרב צוקרמן, הנובהרדקר האחרון, ביחד עם הרב נריה"
ביום ראשון יצטרפו למעלה מ-3,500 בנות אולפנות ותיכונים דתיים למיזם 'הרמב"ם היומי'. אולם בשונה מהבנים שילמדו פרק יומי, תלמדנה הבנות מצווה יומית בחוברת שהוכנה במיוחד עבורן
במכתב תשובה ששיגר הרב ד"ר אליהו זייני לראש מנהל החמ"ד אברהם ליפשיץ הוא כותב כי שיטת לימוד התנ"ך החדשה המכילה ביקורת המקרא אינה לגיטימית בעולם הדתי. על הועדה שהקים ליפשיץ לבדיקת התוכנית כותב הרב "איך יכולים אנשים לשמש מפקחים על רעיונות פסולים שהם עצמם אחראים על הגייתם והפצתם?
יו"ר מנהל החמ"ד אברהם ליפשיץ עונה לדברים החריפים ששלח לו הרב אליהו זייני בנוגע לתוכנית הלימודים החדשה בתנ"ך וכותב "עלו באתר מעט מאמרים בלתי ראויים, שירדו מיד כאשר התריעו בפנינו עליהם." הרב זייני לרדיו גלי ישראל: שמעתי על המכתב לראשונה מהתקשורת.
בכנס מנהיגות החינוך הדתי במחוז הצפון התבטא חתן פרס נובל פרופ' ישראל אומן נגד האבחונים הפסיכוטכנים שקובעים את עתידם של התלמידים: " אמרו לי שלפי היכולות שלי אוכל להצליח מאוד כנגר, מוסכניק או חשמלאי ושכישוריי לא מתאימים להוראה או מתמטיקה… למזלי לא הקשבתי להם".
אחרי שהשנה למדו תלמידי החינוך הדתי על דמותו של הרב עוזיאל זצ"ל, בשנה הבאה תהיה הדמות השנתית במערכת החינוך הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, לרגל שלושים שנה לפטירתו. "זוהי הזדמנות נפלאה להכיר מקרוב את דמותו של הרב שהיתה כוללת ועשירה" אומר הרב איתן אייזמן.