דעות

כאשר עמרם עמד וגירש את אשתו יוכבד, ראתה מרים בפירוק המשפחה היהודית סכנה לבאות והטילה את כל כובד משקלה להשיב את השלום בבית הוריה, ומהם לקחו דוגמא כל עם ישראל, והשיבו גם הם את נשותיהם.

הצעירה הדתייה שפעם הייתה הפנים היפות של הימין דורסת את מי שלא מוצאת חן בעיניה ולא מתאימה לה כעת, לצידה באולפן. שלום קרומבי ראה את הראיון אתמול ב'שש עם' ולא מבין מה קרה לה.

יו"ר המטה יהודי לאומי בליכוד, שבמשך 47 שנה, הצביע לליכוד, הודיע בשבוע שעבר כי הוא עוזב את המפלגה. "הפעם החלטתי, שבבחירות הקרובות, לא אצביע לליכוד. לא בגלל הרשימה לכנסת שברובה עונה על ציפיותי, אלא בגלל העומד בראשה." הסיבות: אהוד ברק, יהודה ויינשטיין ונאום בר אילן.

הרבנות הראשית קבעה נהלים ברורים אך המבנה של מערך הכשרות איננו מאפשר לה לאכוף אותם. הרב משה כץ מארגון 'כושרות' מתאר מציאות עגומה וטוען כי החזון רחוק ממימוש.

סוף-סוף תומכי ליכוד מתחילים לתפוס כי מפלגת הציונות הדתית מעניקה להם בית עם בונוס, בית פלוס מזוזה. הבונוס הוא המרכיב היהודי שבבית, מעבר למה שיש ב'ליכוד ביתנו', ובונוס זה טמון במזוזת הבית היהודי.

המשחק מוכר וחוזר על עצמו: ראשי הרשויות מאוכזבים מאוד מהליכוד אך לאור התלות והצורך להיראות טוב בעיני השלטון הם מביעים בו תמיכה. מה באמת הם מצביעים, את זה הם לא מגלים.

הליכוד משדר שוב ושוב שכדי שתהיה מדינה חזקה היא צריכה מנהיג חזק, וכדי שהמנהיג יהיה חזק הוא צריך מפלגה חזקה. איתי אליצור חושב שלא רק שאין בזה תועלת, אלא זה אפילו מסוכן.

אם כל חיי מוקדשים לחיפוש אחר כיף רדוד, ובעצם נולדתי רק בשביל ליהנות, גם חגיגות ההתחלה יראו בהתאם לתקווה הגדולה: מימוש התקופה בהנאות פורצות גבולות. אבל אם ההסתכלות על החיים היא שתפקידנו למלא את העולם, פתיחת השנה תראה כיום של חרטה על העבר וקבלה לעתיד.

כל המפלגות החילוניות טורחות להצטייד בדוס מחמד (כשבבית היהודי יש חילוני מחמד). גם בשנות האלפיים ממשיכות המפלגות לקרוץ לקול הדתי, ולהציב דוס באחד המקומות הראשונים, גם כאשר המשק מזמן משתמש בווינדוז. איתי אליצור בסקירה קצרה על מאיישי התפקידים במפלגות השונות.

אנו נמצאים בדרך. לא שומרים (עדין) שבת ואולי חלקנו לא ישמור לעולם, אבל היום אנו נטועים חזק עם תורה ומסורת בלב כמו עשרות אלפי ישראלים ברחבי הארץ אנשי "הכיפות השקופות". ערן רולס מספר על התופעה וקורא לציבור הסרוג לפתוח את הלב ואת השערים.

אם הרב ריסקין והרב סתיו שהתיר לבני עקיבא ולעזרא ליטול מכספי קרן הידידות למדו היטב מה עומד מאחורי הכספים הללו? היהדות הדתית והחרדית תשלם מחיר יקר על נטילת הכספים היחודיים הללו, שהם כספי "עבודה זרה" המסמאים עיניים טהורות של בני נוער תמימים. שאול שיף מודאג.

אחרי הבחירות של שנת תשס"ג, כאשר אריאל שרון הרכיב את ממשלתו השנייה, הייתה זו ממשלה בלי חרדים שדאגה לביטול משרד הדתות ולצמצום הקצבאות לחרדים, בתמיכת המפד"ל והאיחוד הלאומי. שנתיים לאחר מכן תהינו למה החרדים לא עזרו למנוע את ההתנתקות. אסור לחזור על המהלך הזה.

גם אילו הייתה רוצה ההשגחה העליונה להשאיר את ישראל על אדמתם ולהענישם בארצם, היא לא הייתה יכולה לעשות זאת כי את חטא "שנאת החנם" אי אפשר לתקן בארץ.

כשנודע ליעקב שבנו יוסף חי היתה תגובתו הספונטנית: "אלך ואראנו בטרם אמות", אבל מיד לאחר מכן החלה לכרסם בתוכו חרדה, עד שהקב"ה היה צריך להרגיעו ולומר לו: "אל תירא מרדה מצרימה".

מסבירים לנו שהפעם "משהו חדש מתחיל", הפעם אנו עומדים על 12 מנדטים ונדרוש את תיק השיכון ואת תיק הפנים. ואני משפשף את אוזני, זה ממש נשמע לי "מנגינה ש"סית". האם אנו שואפים להיות יותר ש"ס מש"ס?

הרב אריאל בראלי, נכדה של הרבנית נריה ז"ל, שנפטרה לפני שבועיים, סבור סבתא שלו לא הייתה מסכימה עם החוברת החדשה של ארגון הרבנים 'בית הלל'. "על אף הפתיחות שלה למצוקות הנוער היא העמידה את רוח ההלכה לשמירת מרחק בין המינים כדבר מרכזי."

בראיון בסוף השבוע הצהיר נפתלי בנט כי בממשלה הבאה הוא יבקש את תיק השיכון והפנים, כדי שאלה לא יהיו בידיים של ש"ס. ניסן יואלי סבור כי זו חשיבה סקטוריאלית שלא שונה בהרבה מש"ס ובעיקר על רקע הצלחתו של בנט בתחום ההסברה הוא תמה מדוע בנט לא מכוון לתיקים החשובים באמת.

מי שנמצאת במקום ה-7 ברשימת 'יש עתיד' קראה את מאמרו של הרב ישראל רוזן שטען כי היא "קישוט" שיגרום להתאיידות הציונות הדתית ועונה: "בני הציונות הדתית הם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית והם נוכחים בכל תחומי העשייה ובמוקדי ההשפעה ללא צורך במיקוד מגזרי זה או אחר."