דעות

בטקס יום השואה, שמעתי את חניכי ומדריכי תנועות הנוער ממשיכים לשיר "אני מאמין" על אפם וחמתם של כל צופי הטקס. אבל לא הצלחתי לראות גאווה רק את הזילות הנגרמת לשיר

אני באמת לא יודע לאיזה זן משתייך חגי סגל. אבל המחשבה שהרמב"ם והחפץ חיים היו מסוגלים לקרוא, או אף להסתכל, על העיתון מקור ראשון, העלתה לי את השאלה – את מי חגי סגל לא מכיר, את הרמב"ם או את מקור ראשון?

מיכאל בן ארי דימה את גישתו המתבדלת של הרב טל לכת האיסיים במדבר יהודה שממנה צמח יש"ו הנוצרי. ואני שואל, השתגענו?! מניין עולם הדימויים התמוה כל כך?!

אסור להחליף את האתחלתא דגאולה עם הגאולה. העם דחה את "התקווה" אל מחוץ לכותלי בית הכנסת ואף הצמיד לה בן חורג המלווה אותה בכל טקס במוסד דתי: שירת "אני מאמין" – בגלל שלצערנו מדינת ישראל של ימינו אינה יסוד כסא ד' בעולם, וכל חפצה אינו שיהיה ד' אחד ושמו אחד. עדיין.

הבעיה היא לא המחלוקת עצמה, הבעיה היא חוסר היכולת לדון במחלוקת עצמה כי מיד רגילים כולנו ליצור הכללות. מיד אנחנו מנסים לראות לאיזו חבורה שייך רב זה או אחר. מי הם רבותיו ומה הן כוונותיו הנסתרות

הרב שלמה אבינר יוצא נגד גיור הקטינים בבתי הדין הפרטיים ומכנה זו "התעללות": "אומללים הילדים האלה שיחשבו לתומם שהם יהודים, וביום מן הימים יקבלו סטירת לחי"

מנכ"ל ישיבת ההסדר במעלה אפרים מגיב למתקפות נגדו בעקבות מכתב ההערכה לשר הבטחון: "לא בכל דבר אני מסכים עם הרב אלי סדן אך דבר אחד למדתי ממנו; לא מאבדים את החשבון הכולל"

ראש מכון צומת, הרב ישראל רוזן, מתייחס לעימות בין שני רבניה הראשיים של ירושלים וטען כי הרב שלמה עמאר פועל נגד עמדתו של הרב עובדיה יוסף

'רק אחרי כמה שניות ראיתי דמות מתכופפת מתחת לספסלי האוטובוס'. במלאות שנה לפטירתו של הרב ליכטנשיין זצ"ל, הרב עמיחי גורדין עם 7 סיפורים קצרים. קווים לדמותו

סגן הרמטכ"ל של מדינת ישראל התבלבל. הוא לא היחיד, אבל מתוקף מעמדו הוא צריך לחזור בו, להתנצל עמוקות ואם לא להתפטר. בדמוקרטיות שלא כמו בדיקטטורות, הצבא לא מתערב בתהליכים אזרחיים דמוקרטיים

אנחנו משקיעים הון תועפות בלשכנע את הגויים שהייתה שואה בעבר. לא, רבותי, זה לא יציל ולו יהודי אחד. אני מעדיף למנוע את האושוויץ שמתכננים לנו אבו-מאזן וחבריו, הרוצים להמשיך את מה שהיטלר לא סיים. זה הרבה יותר רלוונטי, ועל זה צריך להלחם.

אין די בהבהרה ,יש צורך בחזרה בתשובה ובהסבר נרחב שלו שיסביר למה אין הדברים נכונים, לא היסטורית, כי המציאות אז הייתה שונה בתכלית ולא עובדתית ביחס למה שקורה היום

הבטחנו לזכור, הבטחנו לעזור, אבל הכסף נשאר בקופת המדינה ולא מגיע ליעד, לעזרה ל-194,468 ניצולי שואה החיים כיום בישראל. למה ראש הממשלה ושר האוצר וחברי הכנסת ממשיכים להבטיח הבטחות ללא כוונה לקיים, בזמן שאלפי ניצולים הולכים לעולמם מדי שנה ולא מקבלים כל סיוע

בעת הזו, תפקידה של הציונות הדתית, המאמינה בתורת ישראל במדינת ישראל, היא לא להרדם בשמירה ולקחת אחריות על הנעשה במדינה.

בצוות הפוליטי של הבית היהודי, בראשות שרת המשפטים איילת שקד, וראש המטה של נפתלי בנט, טל גן צבי, הפנימו את המשבר בקבוצה החרדית בין הרב יצחק יוסף שדרך לפני שבועות אחדים על מקבילו הרב דוד לאו וניצלו היטב את הפרצה

שאלה פשוטה בשיעור גמרא בבית הספר היסודי לימדה את הרב דוד ביגמן על חשיבותה של הקושיה בעולם הלימוד. בהמשך התוודע ללימוד הבריסקאי, שאותו עזב לטובת לימוד שעיקרו הקשבה לדברי התנאים והאמוראים, לדרכי הפרשנות של התלמוד ולהבנת התכנים הערכיים המכוננים של הסוגיה. תחנות בלימוד גמרא

לפני מאה שנה הקימו את ארגון "השומר" להגנה על הישובים היהודים המבודדים והמותקפים שממנו צמחו "ההגנה", האצ"ל, הלח"י ואח"כ צה"ל כולו. עתה יש להקים "השומר המאמין" שיקבל על עצמו לבוא להצלת כל יהודי העלול ללכת לאיבוד רוחני

עם ישראל צריך מנהיגים מזרחיים, מנהיגים בראש מזרחי, שמבינים את הראש הערבי, יודעים לשדר לו את הכוח והעוצמה היהודית שרק הם יכניסו לו טוב טוב לראש שלא מתעסקים עם היהודים וכל הרמת ראש תזכה את בעליו בנבוט

לפני מספר ימים, שלח אלי חבר קרוב, אישור סופי מהבנק לפני חתימה על הלוואה בסך 350,000 ₪. עבור האישור הנכסף, שילם ליועץ הבכיר למשכנתאות הנ"ל אלפי שקלים, ומאוד התלהב מהתנאים שהשיג. גבירותיי ורבותיי, כשהצצתי – חשכו עיניי. זה היה אחד המסלולים הגרועים שראיתי!

הויכוח ביני לבין מאיר אטינגר אינו על הרצון להשיב את עם ישראל לציון. הויכוח הוא מהי "התנועה הציונית", ומה חלקה במימוש רצון זה. הוא מסכים איתי שצריכה להיות "ציונות אמיתית" כפי שאני מגדיר אותה, ואני מסכים איתו, שלתנועה הציונית הקיימת, אכן היו "סיגים", שצריך לתקן אותם