ביממה האחרונה, מאז התפרסם בכלי התקשורת המגזריים, מכתב ההערכה שהוציאה ישיבת ההסדר במעלה אפרים לשר בטחון כמפקדו העליון של הצבא, ספגה הישיבה והעומד בראשה, קיתונות של ביקורת מרום האינטליגנציה המגזרית ועד אחרוני הטוקבקיסטים ועכברי המקלדת.

ואני שואל – חברים, השתגעתם? מטוקבקיסטים עלומים, המכים רעיהם בסתר וסגנונם נאצות וגידופים, אין לי ציפיות מיוחדות אבל מאנשים רציניים, אנשי דעה שגדלו על תורתו של מרן הרב קוק זצ"ל אני מצפה לחיות ולהבין את המציאות המורכבת בה אנו חיים.

האם כל הביקורת המוצדקת שיש לנו על הממשלה בכלל ועל שר הבטחון בפרט מבטלת את הערך הגדול של ממשלה יהודית ושר בטחון יהודי בא"י? האם מסירות הנפש של שר הבטחון במשך עשרות שנים על אדמת ישראל ועל אדמת אויב למען בטחון מדינת ישראל נמחקת בגלל יחס פזיז ומחמיר עם החייל היורה מחברון??

האם העובדה ששר הבטחון, בניגוד לרבים מאיתנו, מסיים את יום העבודה שלו בסוף השבוע ולפעמים גם זה לא, תוך הקרבת זמנו וזמן משפחתו לטובת מדינת ישראל, נמחקת בגלל תמיכה בהתבטאות אומללה של סגן הרמטכ"ל ?? האם מסירותו של שר הבטחון למען קידום ההתיישבות ביש"ע, עליה יכולים להעיד כל מי שמצויים בסוד העניינים, מתבטלת בגלל תב"ע של ישוב כזה או אחר שלא אושרה מהר כמו שרצינו ??

האם איבדנו את היכולת להתבונן במציאות המורכבת ולבקר את הדורש ביקורת ולחזק ולהעריך את הדורש הערכה ??

לא בכל דבר אני מסכים עם הרב אלי סדן, ראש מוסדות בני דוד בעלי וזוכה פרס ישראל אולם דבר אחד יסודי למדתי ממנו – לא מאבדים את החשבון הכולל!.

עם כל הביקורת ויש ביקורת, עם כל ההתנגדות החריפה למהלכים המחלישים את הרוח היהודית בצבא ויש התנגדות, עם כל ההסתייגות מהתחשבות יתר בגופי שמאל פוסט מודרניים ויש הסתייגות, אנחנו לא מאבדים את החשבון הכולל.

ב"ה שזכינו אחרי אלפיים שנות גלות למדינה יהודית, לצבא יהודי, לשר בטחון יהודי, לממשלה לאומית ולמפקדים בעלי חזון וערכים שרבים מהם, כולל בסביבתו הקרובה של שר הבטחון, מגיעים משורות הציונות הדתית.

יש מספיק זמנים בהן אפשר להעביר ביקורת על כל שרי הממשלה והעומד בראשה. בימים אלה שבין זכרון לזכרון ובין זכרון לעצמאות מותר לפתוח את העיניים ולהודות על כל הטוב שגמלנו ריבונו של עולם בארצנו.