דעות

עמלק מבקש לטעון כלפי האומות טענה פשוטה – היציאה מחוקי הטבע אליה התוודעתם לאחרונה, לא הייתה אלא אשליה, מקרה, הסתברות מדעית אפשרית

שנה שלמה כבר והפוליטיקאים עדיין מתעלמים לגמרי מרצון הבוחר. על ידי מהלכים מפוקפקים. העם בחר בסוג של תיקו. פירושו, ממשלת אחדות // טור דעה של הפרשן הצעיר בן ה-14 דרור מנדל

זהו, עוד סבב בחירות נגמר. וכמו אחרי כל נפילה-הגיע הזמן לחשוב ולנתח את הצעדים הבאים ש"ימינה" צריכה לעשות כדי להצליח. אז בואו נדבר על אחת הבעיות הקשות של הציונות הדתית-התנהלות מטות השטח

למרות חגיגות השמחה של הליכוד בזמן פרסום המדגמים, נתניהו שוב לא הצליח לנצח בבחירות. כרגע מה שמציל את הימין ואת נתניהו זו האיבה בין הערבים לליברמן

מרן הרב אליהו זצוק"ל אמר פעם לרבנית כי היה לו קשה לבחור פתק אחד מכל הפתקים שהיו בקלפי כי לכולם יש זכויות רבות. כך צריך לבחון את הבחירות

חברות מדווחות על אובדן התשוקה. למה כי מצד האמת היא עייפה, מותשת ליתר דיוק ויש לה HEADACHE אחד ארוך של משהו כמו עשר שנים. אנחנו מאבדות את הכוח להשקיע בטיפוח הקשר הזוגי ופשוט ואך טבעי שכך יהיה כי באמת כולנו מותשים מהעבדות המודרנית

אחרי שבבחירות השלישיות הציונות הדתית ספגה שוב מפלה, בבחירות הבאות לכשיבואו, בין אם בעוד כמה חודשים ובין אם בעוד כמה שנים, על הציונות הדתית להתמקד בבעיותיה ממש כפי שעשו המפלגות החרדיות ובצורה אחרת, גם המפלגות הערביות

לארבעה אנשים, שניים מהימין ושניים מהשמאל, נתניהו צריך לשלוח הבוקר זרי פרחים עד לפתח בתיהם. הוא אמנם שוב הוכיח שהוא גדול על כולם בכמה רמות, אך בלי העזרה מהצד השני זה היה נראה אחרת. פרשנות

ההישג הפושר של ימינה, אחרי הדרך המכוערת בה הורכבה הרשימה מחייב פריימריז על ראשות המפלגה. שהציבור יקבע מי הוא רוצה שיוביל אותו ולאיזה כיוון

בפרפרזה על משפטו של נשיא ארה"ב, ניתן להגיד שזו לא השחיתות, זו הריבונות. עסקת המאה היא זו שנתנה את המומנטום לניצחון הימין, כשנתניהו דהר עליה ולא השאיר מתחרים מימין וגנץ לא הסתער על המציאה

נתניהו במומנטום טוב, והוא שולט ללא עוררין בסדר היום. נתניהו מסוגל יותר מאי פעם לגרום לנגיף השאננות להיעלם. רק נשאר לו לקוות, שלא יבוא איזה נגיף סיני מסתורי, שאף אחד לא מכיר, וידכא את הטיפול בשאננות

במהלך השנה האחרונה, הציבור הישראלי הכללי עבר טלטלות רבות. חברתיות, מהותיות ופוליטיות. אך הציבור שעבר את התלאות המרובות ביותר בסאגת הבחירות האינסופית, הוא ללא ספק הציבור הדתי לאומי

לגיטימי לחלוק על הדרך ואפשר להתווכח גם בצורה כואבת. אבל אין מקום לכעס. אין מקום להשמצות. ובטח לא לזלזול. אישית, חשבתי שלמרות הכל הם צריכים לפרוש תמורת משהו אידיאולוגי. אבל, מלא הערכה ואהבה לאיתמר ולחברים בעוצמה יהודית שבחרו בדרך שמאמינים בה

רבה של עיר צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית, הרב שמואל אליהו, מפרסם הבוקר תפילה ליום הבחירות

אסטרטג עוצמה יהודית ברל'ה קרומבי נקט בדעה שעל בן גביר יש "לנהוג בטקטיקה אחרת" מאשר לרוץ לבחירות, אך מבהיר: "אני שלם כי ראיתי איש ציבור שידע שהוא עושה את הדבר שהכי גרוע לו אישית, כי כך הורו לו רבותיו"

יש סיכוי לא רע שהאגו ינצח שוב, ואנחנו נלך שוב לקלפי. ובכל זאת, מחר אלך לבחור, כי בבחירות אתה לא נקרא להרכיב ממשלה אלא לנסות לחזק את המפלגה שמייצגת באופן הכי טוב את האידאולוגיה שלך, ולקוות שאנשיה, יפעלו לטובת העם

לפלא בעיני: כיצד חרדי לאומי מסוגל להצביע בבחירות בעד מפלגה שמעולם לא גינתה את החרדים התוקפים חיילים חרדיים // טור דעה

אין ספק שיש דברים שהצנעה יפה להם, ואין צורך להיכנס לפרטים. עם זאת, לדבר ולספר על הבעיה, זה טוב וזה ראוי. זה גם מסייע לתהליך הקשה ומתיש גם ככה. זוג שמסתגר ולא משתף, חווה קושי רב יותר מאשר מי שמדבר ומשתף

גם בלי להודיע על פרישה, בן גביר חרץ הבוקר את גורל מפלגתו. מי שמאמין שיש לו סיכוי לעבור את אחוז החסימה לא מנהל משא ומתן על פרישה פחות מ- 24 שעות לפתיחת הקלפיות. וכמה מילים על עוד תרגיל מבריק של נתניהו

איתמר בן גביר יודע מה עלה בגורלם של אלה שלא התמודדו בבחירות – ציפי לבנה נמחקה, משה פייגלין האמין לנתניהו והתפוגג, כחלון יצא גם הוא מהמשחק. עכשיו התור של בן גביר להחליט