התקיעות הפוליטית שאיתנו כבר שנה – יחד עם המשבר החמור סביב נגיף הקורונה, יוצרים מציאות משילותית מבהילה. הממשלה מתפקדת כממשלת מעבר מבלי לקבל את הלגיטימציה של העם והממשלה לא מושלת מכוח כנסת נבחרת בצורה נורמטיבית, ויחד עם זאת היא מטילה עקב המצב החמור, מגבלות שפוגעות בחירות הפרט.

מבט חטוף אל הנעשה בעולם מראה שצעדים כאלו, כשאנחנו כפסע מסגר מלא על האוכלוסייה, הם חלק מהנעשה בעולם ולא גחמה פרטנית של נתניהו.

אבל בין אם אתם בטוחים שנתניהו מנהל את המשבר נכון, ובין אם אתם חושבים שהוא מנצל אותו בצורה צינית לטובתו האישית והפוליטית, בין אם אתם חושבים שכך צריך לפעול בעת התפשטות הנגיף, ובין אם אתם חושבים שמגזימים – נבחרי הציבור, אותם אלו שהציבור בחר שייצגו אותו בכנסת – חייבים לפקח על התהליך.

אסור שאת ההחלטה האם להטיל סגר מלא, כפי שנערך אליה כבר השר לביטחון פנים גלעד ארדן, והמעקב הטכנולוגי אחר אזרחים בצל הבידוד – תקבל ממשלה שכזו מבלי שיש גורמי פיקוח. אנחנו במצב בו אנחנו הופכים להיות קרובים מאוד ל-"מדינת משטרה", זה נכון שזה לא בא רק בגלל רצון של חונטה לאחוז ברסן השלטון, אלא בגלל איום ממשי וקיומי שפוגע במדינות רבות בעולם, אבל בתוך התהליך החירומי הזה, שננקט בגלל המצב הקשה הזה, אסור, פשוט אסור, לוותר על הפיקוח הפרלמנטרי על המהלכים.

צריך שכמה שיותר נציגי ציבור מכלל האוכלוסייה, אלה שנבחרו בבחירות האחרונות – אליהם יצאנו כולנו לקלפי, יהיו חלק מהתהליך הדמוקרטי הזה של פיקוח על הממשלה.

נכון שכחול לבן ינסו בתוך כך לקדם החלפת יו"ר (וזו זכותם אגב), נכון שיש גם מאבק פוליטי שנערך בשדה הזה, שבאיוולתנו אנחנו מצויים בו כבר שנה תמימה. אבל זה לא אומר שאפשר לקחת את כלל המוסכמות ולהעניק לקבוצה מצומצמת להגביל אותנו בלי שום גורם מפקח עם אינטרס מנוגד.

ומילה על הפוליטיקה: התקיעות הפוליטית מציבה את מחנה רק ביבי ורק לא ביבי עם אותם טינות וטענות, הדבר משול לשריפה שאוחזת בבניין ורבים מי יחזיק את הצינור אל מול פני הלהבות, במקום שכל אחר ייקח צינור ודלי או מטף ויסתערו יחד להציל מהסכנה.

כרגע נראה שאין הכרעה על אף משחקי הצדדים, אבל כנסת צריכה לפעול, רוצים את שיתוף הפעולה של האזרחים? רוצים לגיטימציה והשתתפות מלאה של כולם? אתם חייבים ליצור עבודה משותפת עד יעבור זעם – או עד שימצאו לו חיסון. מקווה שיחד איתו ימצאו גם חיסון לאיוולת הפוליטית – מנהיגותית בישראל.