אבישי גרינצייג

מול הקיצוץ הצפוי ברבנות הצבאית שייפגע קשות בשירותי הדת בצה"ל, הסרוגים עומדים אדישים ונכנעים בלי מאבק. אבישי גרינצייג מזהה בכך את הרפיון הפוליטי של הציונות הדתית

הטלטלה הקשה שחווינו בתוספת אין סוף הפרשנויות וההדרכות שנכתבו עליה, מאיימות להוציא אותנו מדעתנו. אמנם איננו יכולים לדעת בוודאות גמורה שהרב שלנו, אשר התרשמנו כי הוא צדיק אמיתי ותלמיד חכם אמיתי הוא אכן כזה או שמא הוא שרלטן נוכל ממולח ונאלח.

"כשנכנסתי לישיבתו כבר הולעטתי בכמויות גדולות של סיפורי סיפורים על כוחותיו ומופתיו ובתמימותי האמנתי". תלמיד לשעבר של הרב מהצפון עם 7 תובנות על התופעה

אסור לטאטא את הסיפור מתחת לשטיח ולברוח מאחריות והפקת לקחים עתידיים. אך כעת, כאשר נשמות טהורות מדממות – חבקו אותם ותעודדו את רוחם. בדיני נפשות אנו עוסקים. אנא, שידיכם לא ישפכו את הדם הזה!

האם באמת היו לו כוחות רוחניים נשגבים – אישית אינני בטוח. אך סיפורי המופתים עליו האדירו אותו מיום ליום. שמו יצא כאחד המלאכים. ועם מלאכים לא מתווכחים! מלאך ודאי מכוון לרצון השם, אין צורך להבין דבריו בשכל, כי הוא נמצא במקום הרבה יותר גבוה

הרבנות הראשית, על אף חסרונותיה הכואבים, אינה משחק לגו שכל אימת שאין אנו מרוצים מתפקודו ניתן לפרקו ולהרכיבו מחדש. הרבנות היא של כולנו, ולכל אחד התפקיד לחזקה, לתקנה ולאמצה

כל אחד צריך לשאול את עצמו האם הוא מרגיש סמוך ובטוח על חברי הכנסת של הבית היהודי שייצגו את תורת ישראל נאמנה. הבוקר התברר שגם הרב דרוקמן כבר לא בטוח

מיד לאחר הצהרתו של אלי ישי שבכוונתו להקים מפלגה חדשה, פרסמה זהבה גלאון דברים חריפים כנגדו: "אני לא מאחלת לו בהצלחה. אני מקווה ומאמינה שהציבור לא יבחר בו. אין לאדם כזה מקום בפוליטיקה הישראלית". אם גברת גלאון מקווה ומאמינה – עלינו להקשיב לעצתה ולעשות הפוך…