פרשת השבוע

מנהיגים אינם צריכים ללכת אם בכוחם להמשיך ולהנהיג, אם לא קיימת מגבלה רפואית, או בעיה קוגנטיבית שיש בה כדי לפגוע בתפקודו בניהול החברה והנהגתה. מלבד זאת תן לבני האדם הכשירים להצביע, להפעיל שיקול דעת ולהחליט האם לתת למועמד לתפקיד ראש הממשלה האם ראוי, נכון וצודק לתת לו את אמוני בקלפי

פרשת האזינו הבאה בסמוך ליום הכיפורים מסוגלת לעורר בנפש את צליל התשובה האמיתי, זה שאינו ירא מעונש עתידי או מכל איום חיצוני אחר

התקופה בה אנו חיים מאתגרת, מיוחדת וממש לא צפויה. המציאות אולי חדשה אבל ההתמודדות עם כוחות גדולים מתוארים כבר בפרשת האזינו. הכל בחינת "אין כל חדש תחת השמש", "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת"

כשעם ישראל חוטא צינור התשובה המצוי בתודעה הקולקטיבית עלול להיעכר ולהיסתם. במצב כזה העם אינו חש את הגודל אליו הוא מסוגל להגיע, הוא מוצא את כל סיפוקו במסגרת חייו המצומצמת

פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה. הפרשה פותחת את סדרת ארבע הפרשות האחרונות שבתורה – ניצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה – שהן גם ארבע הפרשות הקצרות ביותר בתורה. בשנים שבהן אין שבת בין יום הכיפורים ובין סוכות קוראים ביחד איתה את פרשת וילך

כהונתו הארוכה של בנימין נתניהו כראש ממשלה. מעוררת מעת לעת את השאלה האם לא נכון מצידו לטפח יורש ליום שאחרי. מה יקרה ביום בו יחליט נתניהו לחתום את הפרק הציבורי בחייו. מה יקרה אז מי יתפוס מקומו, מי ינהיג את התנועה בראשה הוא עומד

התוודות על הטוב שקיים בנו, על ההתקדמות שהתרחשה בחיינו, ועל הטוב השופע שנובע מאיתנו מדי יום. מבט כזה על החיים מתמקד בנקודות הטוב שקיימות באדם

פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא היא פרשת השבוע השביעית בספר דברים. היא מתחילה בפרק כ"ו, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ט, פסוק ח'. פרשת כי תבוא תמיד נקראת שתי שבתות לפני ראש השנה

האם בשם השמירה על החוק מותר לרשויות האכיפה להפר את החוק? האם כדי להבטיח אינטרס ציבורי מסויים ניתן לרמוס נורמות שוליות? מבט משפטי על פרשת כי תבוא

גם אם דין בן סורר ומורה לא היה ולא נברא, כשלים חינוכיים ומורכבים היו ונבראו. מדי שבוע צצה פרשיה חדשה על ילדים, נערים, מבוגרים ואנשי ציבור שפגעו, תקפו או הזיקו פיזית ונפשית לאנשים אחרים על לא עוול בכפם

פרשת כי תצא היא פרשת השבוע השישית בספר דברים. היא מתחילה בפרק כ"א, פסוק י' ומסתיימת בפרק כ"ה, פסוק י"ט. לפי מוני המצוות, פרשת כי תצא היא הפרשה שבה יש מספר המצוות הרב ביותר מבין כל פרשיות התורה

חז"ל משמיעים לנו "יפתח בדורו כשמואל בדורו, ללמדך שאפילו קל שבקלין נתמנה פרנס על הציבור – הרי הוא כאביר שבאבירים". מכאן שראש ממשלה, ואין זה משנה מי הוא אותו ראש ממשלה, מרגע קבלת המינוי 'ראש הממשלה' הרי שמעמדו כשל מלך

סולם המעלות בנתינת הצדקה אינו נמדד על פי כמות הכסף שניתנת לעני, אלא על פי המידה שבה הצדקה מפתחת את עולמו הפנימי ומוציאה אותו לפועל. ככל שעולים במעלות הצדקה כך העני מתרומם מן הבושה

פָּרָשַׁת רְאֵה היא פרשת השבוע הרביעית בספר דברים. היא מתחילה בפרק י"א, פסוק כ"ו ומסתיימת בפרק ט"ז, פסוק י"ז. לרוב קוראים את הפרשה לפני ראש חודש אלול

מענק הקורונה הציב שאלה מה טעם לחלק לכלל האזרחים מענק באופן גורף, האם באמת כולם זקוקים למענקים, האם נכון לחלק לכולם במידה שווה? מהי הגישה היהודית בסוגיית הדרך הראויה להתמודדות עם בעיות כלכליות

רבה של העיר צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית, הרב שמואל אליהו, משיב לשאלה האם מותר לאכול חגבים? האם זה קשור למסורת ומה עושה מי שעבר לקהילה בה אסור לאכול חגבים? צפו

בתוך תיאור חיים אוטופיים בפרשה ורצף הברכות להן יזכו בני ישראל, מוסיפה התורה ציווי תמוה הנוגע לעמים הסובבים את בני ישראל: "וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים…". מה פשר הציווי המוזר הזה?

בפרשה עקב ממשיך משה רבנו בנאום שנשא לבני ישראל לפני מותו. לקראת פירוט המצוות שיהיה בפרשות הבאות, הוא עוסק בפרשה זו בנושאים עקרוניים ורוחניים שהם בבחינת מבוא למצוות

מסר הגדול הבוקע מדברי משה וספר דברים מתחיל בביטוי 'שמע ישראל'. החובה המוטלת על כל אדם היא להתחיל בשמיעה. להקשיב לדברים, להיות פתוח לאפשרות שיכול והדרך של האחר נכונה יותר

נפש האדם אוהבת חידושים; השינויים מרעננים אותה כמו שהשגרה עלולה לעייף אותה. הניסיון למצוא את הפתרון בשינויים תמידיים מועד לכישלון, בדיוק כמו ששקיעה בשגרה רדומה מבריחה את האדם למקומות אחרים. אם כן, היכן מסתתר הפתרון?