ארבעה סוגי נזיקין בימי מלחמה
חלק מהאחריות שלנו הוא גם למנוע מאחרים להזיק לאחרים. כאשר נתקלתם באדם שמפיץ היסטריה וחולשה – אל תתביישו, עמדו בנחישות וברגישות ואמרו את שלכם. שדרו חוסן, פרופורציה ואופטימיות. גלו אחריות
חלק מהאחריות שלנו הוא גם למנוע מאחרים להזיק לאחרים. כאשר נתקלתם באדם שמפיץ היסטריה וחולשה – אל תתביישו, עמדו בנחישות וברגישות ואמרו את שלכם. שדרו חוסן, פרופורציה ואופטימיות. גלו אחריות
במידה ויחתם הסכם שישאיר את החמאס בעמדת כוח – זוהי סכנה ברורה ומיידית לכלל יהודי מדינת ישראל. חייהם של 136 חטופים אינם חשובים יותר מחייהם של שבעה מיליון יהודים
למרות כל המחלישים והדיכאוניים מבית – צה"ל ממוטט את החמאס יום אחרי יום; רוב מוחלט של הציבור מאוחד ומלא גבורה. מדינת ישראל חזקה יותר מכל אויביה – ביטחונית, כלכלית וחברתית. אנחנו נקרע גם הפעם את ים סוף שעומד מולנו
יש כאן רק אופציה אחת: "מחה תמחה את זכר עמלק מתחת לשמים", או בשפה מודרנית יותר: זה או אנחנו או הם
בשביל לצאת משעבוד מצרים צריך להכות את "הבכוריות": לא להתנות אהבה לילד רק בהתלהבות הראשונית אלא גם בגידולו המתמשך
מה שהיה הוא לא מה שיהיה. סדרי הטבע, הקונספציות, השאננות – כל אלה מתנפצים להם במהלך עשרת המכות
הרב חגי לונדין: המלחמה הנוכחית רק הבהירה, למי שהיה צריך הבהרה, מי הם עיקר הכוחות שנושאים על גבם כיום את ביטחון ישראל
כשאני שומע את הדס לוינשטרן או את איריס חיים אני שומע את יעקב אבינו שמספר לנו מה יקרה "באחרית הימים". באחרית הימים נהיה כולנו במקום שבו בני אדם ייקחו את הכאבים, המוות והצער, ויחברו אותם למשהו בעל משמעות גדולה ונצחית
מעבר לתובנה המעניינת שגם האויב מזהה את הלב של החוסן הישראלי ומנסה לתקוף דווקא אותו, ניתן גם להירגע שחלק גדול מאווירת השנאה והפילוג הוא פייק וירטואלי
אנו לא יכולים לדעת כמובן את חשבונותיו של הקב"ה אבל אנו יכולים לראות את התמונה הכוללת, והיא – שלמרות כל הכאבים, הכישלונות והאכזבות – עם ישראל מתקדם מיום ליום
כאזרחים מן השורה לא החלטנו האם וכיצד תתנהל הפסקת האש. מה שנותר לנו בימים אלו הוא להתפלל ולאמן לעצמנו את שריר הדריכות. כדאי שלא לשבת כעת יותר מידי מול המסכים ולהתרפק על תמונות שחרור החטופים
תקופה זו תסתיים יום אחד, וניתן כבר להבחין את התשועות שצמחו ויצמחו מתוך האפלה. אנחנו היינו רוצים שהתשועה תצמח ללא כל הכאבים הללו אבל לא אנחנו מחליטים
אני אופטימי כי אני רואה את שובל ההרס, הרוע והכלום שהותירו האויבים שלנו בעולם. אני אופטימי כי רואים כעת את האחדות, ההתפכחות והנחישות שטמונים בעם ישראל
יצר הרע רוצה שניבהל מכמה עשרות נושפי זמבורות שהתקשורת מנסה למנף כדי להרוס את האווירה. אל תתנו לו! השיטה שלו היא להעניק את התחושה ששונאי היהדות הם הרוב; הם לא
בכל דור יש התמודדויות, וככל שההיסטוריה מתקדמת בני אדם רוכשים יותר ניסיון, טכנולוגיה ואמונה לפעול בשיקול דעת ולהתגבר על הכל. קוראים לזה השגחת ה' בעולם.
בני תורה אמיתיים מנהלים את המאבקים הציבוריים והפרטיים שלהם לשם שמיים. הם לא שונאים אישית – לא את הערבים, להבדיל- לא את האנרכיסטים ולא את מי שחסם להם את החנייה
180 אלף לומדי ולומדות תורה ברמה הארצית, ובאזור ה-30 אלף בעולם התורה הדתי לאומי. הגידול המשוער הוא בין 6%-10% כל שנה מאז הקורונה
שורשי המאבק כיום אינם פוליטיים אלא פסיכולוגיים ורוחניים. קיימים בתוכנו אנשים שמבוהלים ומבהילים שאנו הולכים לקראת חורבן. כאשר אדם חש שהחיים חסרי שליטה, קרי אין אלוקים, הוא מפתח תפיסת עולם פסימית ולוחמנית
המאבק התרבותי שאנו מצויים כעת בעיצומו לא יסתיים מחר – לא בחורבן ולא בהבזק אור פתאומי – אלא ימשך שנים רבות, בעליות ובירידות קטנות, שבשורה התחתונה נעבור מעידן אחד במדינת ישראל לעידן טוב יותר
רגע לפני תשעה באב ובפתח שבוע החקיקה הדרמטי, ראש ישיבת ההסדר בחולון, הרב חגי לונדין לא מתרגש מהסערות: "יותר ויותר אנשים יחוו את 'סינדרום ירמיהו'"