דרמה

בשבוע בו צוין יום הקדיש הכללי לזכר נספי השואה, בחרתי לצפות בסרט שמתאר את משפט הדיבה המפורסם בו עמדה למבחן משנתו האנטישמית ומכחישת השואה של ההיסטוריון מטעם עצמו דייוויד ארווינג האנגלי. מעבר להיותו תיעוד היסטורי חשוב, הסרט מיטיב לתאר את מהלך הדברים בצורה מעניינת ולא נופל לאפרוריות תיעודית משעממת, אלא להיפך – מכניס את הצופה לסערת הרגשות והיצרים העומדים בבסיס העניין

אם חשבתם שטחנות הצדק זה דבר שעובד לאט – חכו עד שתראו את הסרט לאבינג. עם סיפור טוב ונושא שלא יורד מהכותרות לרגע- לא ברור איך יוצרי הסרט הצליחו להוציא משהו כל כך איטי וחסר עניין. אחרי שהופצצנו השנה מכל כיוון בסרטים בנושא גזענות ואפליה, מתישהו היה צריך להגיע סרט לא טוב

ההיסטוריה מראה לנו פעם אחר פעם איך האדם – נזר הבריאה – יכול לנסוק לגבהים בלתי אפשריים ובד בבד להתבוסס בדעותיו הקדומות ולבוז לשונה. מאחורי המספרים, מציג לנו את סיפורן של שלוש נשים, שנטלו חלק באחד משיאי המדע במאה העשרים ומזכיר לנו שלגאונות אין צבע וליכולת אין מגדר

את הקריירה שלו הוא התחיל כפרצוף יפה בסרטי קיץ טיפשיים, אבל מאז עברו המון מים, אם לא בכנרת אז לפחות איפשהו בעולם… מתיו מקונהי בתצוגת משחק מהפנטת לוקח אותנו לטיול בתוך אגדה שקרתה באמת (מבוסס על סיפור אמיתי) על אדם אחד, הרבה הרבה זהב ומה שביניהם

שלושה דברים אפשר למצוא בכל מקום בעולם- קולה, בית חב"ד ומקדונלדס. המייסד מביא את הסיפור מאחורי צמיחתה של רשת המזון המהיר הגדולה והרווחית בעולם, ומוכיח שבניגוד לאגדות , לא המזל אחראי להצלחות מטאוריות אלא חזון, עקשנות, חוצפה ובמקרה הזה גם דורסנות. סרט מרתק ומהנה, שבצידו תהיות על טבע האדם ועל גבולות המוסר וההגינות בג'ונגל של עולם העסקים המודרני

בעולם הפוליטי של וושינגטון די. סי. – הנשלט ברובו על ידי חברת גברים פטריארכלית ושוביניסטית – אישה אחת מסובבת את כולם על האצבע הקטנה. ג'סיקה צ'סטיין, בתצוגת משחק מאלפת וכריזמתית , לוקחת אותנו לסיור מודרך לעומקם של הצדדים האפלים והפחות מוכרים בלב מוקד הכח החזק בעולם

הכינו את הממחטות, אפסנו את הציניות בכניסה ובואו עם בן זוג שאפשר להניח עליו את הראש או לחבק באולם החשוך. סארו – הדרך הביתה ייקח אתכם למסע מטלטל ואמוציונלי במיוחד. מדובר ללא ספק באחד מסרטי הדרמה הטובים והמרגשים ביותר שראיתי. אל תפספסו. ביקורת סרטים לדתיים