ביקורת סרטים לדתיים – סארו הדרך הביתה – עכשיו בבתי הקולנוע

כולנו עברנו את זה, וזה הדבר הכי מפחיד בעולם. רגע אחד היד הקטנה שלנו מונחת בתוך ידה החמה והמגוננת של אמא, ורגע לאחר מכן אנחנו עומדים לבדנו בתוך ים של אנשים זרים, הדמעות מתחילות להיקוות בעיניים, זווית הפה רוטטת והבכי יוצא בלי שליטה  עם הזעקה "אני… אני… אני  איבדתי את אמא שלי!!".

בדרך כלל, אחרי דקה או שתיים ובסיוע של מבוגר נחמד ששם לב לצרה שלנו (טוב, קצת קשה לפספס ילד מנוזל והיסטרי שבוכה את נשמתו באמצע ההמון) אמא הגיחה לעברנו חיבקה אותנו ממש חזק והכל היה בסדר.אבל מה קורה כשעוברות דקה או שתיים ואמא לא באה?…

איך זה להישאר לבד בעולם –  לא כקלישאה אלא במובן הכי מוחשי ואימתני שיכול להיות??

הסרט סארו – הדרך הביתה, מציג לנו סיפור אמיתי, מטלטל ומצמרר על הסיוט הכי גדול של כל הורה- סיפור על ילד שהלך לאיבוד, ונשאר לגמרי לבד בעולם.