דעות

"במציאות הקפיטליסטית שאנו חיים בה, התרגלנו שכמעט כל התנדבות לא נועדה אלא לטובת המתנדב. שרי אריסון מוציאה כספים רבים עבור קידום 'יום מעשים טובים', שאינו אלא קידום אישי שלה". ציפי חוטובלי לפרשת השבוע.

בציונות הדתית יש לא מעט אנשים בעלי ניסיון חיים, השכלה רחבה ורקורד מרשים של עשייה, האנשים הללו הם אלו שצריכים להוביל ולייעץ לנבחרי הציבור שלנו. ולא מי שאכל הכי מהר 100 קרטיבים, גם אם הוא ברך עליהם לפני שהוא אכל אותם.

שעות ספורות לאחר הצתת המסגד בטובא אזנגריא, כבר התייצבו שני הרבנים הראשיים, כליווי לנשיא המדינה שמעון פרס, כשהם מבקשים סליחה מתושבי הכפר על הצתת המסגד. למה עכשיו, חמישה ימים אחרי תחילת ההסלמה בדרום, כשמיליון איש מפחדים לצאת לרחוב, לא שומעים מהם מילה?!

שני ימי בטלה שבועית, לכל הגילים ולכל המיגזרים, תרבה פשיעה ואלימות ושאר מרעין בישין שאנו עדים להם מדי 'סופשבוע קצר'. הכפלת הנפח של סופי השבוע תעצים פי כמה את השיכרות, התאונות והאלימות. הרב ישראל רוזן נגד חוק סופ"ש ארוך.

ישראל היא המדינה היחידה בעולם המחייבת בחוק גיוס נשים. כבר לפני שלושים שנה אמר הרמטכ"ל רפול שאין צורך בבנות בצבא ושדוקטרינת השוויון בין המינים השלטת היא שכופה את המשך החשיבה שישראל צריכה לגייס נשים לשירות חובה. אולי הגיע הזמן להפסיק לגייס את הבנות?

חוסר היכולת שלנו להגן על אזרחינו באופן מרתיע, נחרץ וחד משמעי – למרות ההישג הטכנולוגי המופלא של מערכת הטילים 'כיפת ברזל' – מראה עד כמה מדינת ישראל חלשה מבחינה מדינית. התלות שלנו בגורמי חוץ, ולא פרויקט הגרעין האיראני, מהווה את הסכנה האמיתית לקיומה של ישראל.

כאשר יצאתי לסבב האחרון של משלוחי המנות פגשתי שלושה אנשים שהיו צריכים את המשלוח ואת שמחת החג שהבאתי איתי לביתם, יותר מכל אחד אחר. שרה בן יעקב מסכמת את פורים עם תובנות חדשות.

במצבי סכנה כמו זה העובר על העיר שדרות יש עדיין תחושת ביטחון במציאות בה הציבור כולו נוהג נכון ופועל לפי הוראות פיקוד העורף. עם זאת אין לעודד אנשים להגיע לאזור אם אין להם תפקיד כמו לעודד את התושבים או לסייע למד"א

אם כרגע המצב לא מאפשר, אז לא קונים לילדים את כל סוגי המעדנים במכולת, או רוכשים שלושה סטים של בגדים חדשים לחג לכל ילד (וגם זוג נעליים חדש, ותכשיט או קישוטים לשיער והרשימה עוד ארוכה..). ילדים שמחים הם לא בהכרח ילדים שאוכלים ממתקים כל היום או מסתובבים עם בגדים ממותגים.

טיוטת דו"ח מבקר המדינה בפרשת הרפז, על הפרטים הראשוניים שדלפו ממנה, חושפת את אחת מבעיות היסוד במבנה השלטוני בישראל בו לרמטכ"ל ולעיתים אף לאלופי צה"ל נוספים יש השפעה שמאפילה לעיתים על הדרג הפוליטי הנבחר. חייבים לשנות את השיטה.

הלחץ להתחתן וללדת בגילאים הצעירים במגזר, לא מגיע רק מהדודות הזקנות או מההורים הלחוצים והמלחיצים, אלא מהחברה הסובבת אותנו. הלחץ פועל עלינו כאשר החברים שלנו מתחתנים כבר בגיל 20 ומגיעים למפגשי השבט בגיל 23 עם שני ילדים. אולי צריך לעצור את המרוץ הזה?

אחרי טור שכתב בעד חוק טל התגלגל לידי הרב ישראל רוזן, שכתוב של דו שיח בין שני חרדים תלמידי ישיבה ליטאית ששוחחו מאחורי הפרגוד על עניין הגיוס לצה"ל. מאזין שלישי החליט כי תוכן הדברים חשוב וראוי להפיצו בין חבריו ב'עולם הישיבות'. שיח מן הלב, סמוי מן העין.

"אם אני לובשת מכנסיים וחולצה קצרה ועדיין מצהירה כי אני דתייה, מי יוכל לומר לי כי אני לא כזו, למעט הרב, אבל ידוע שבימינו הוא נחשב פרימיטיבי ולא מחובר למציאות. אני דתייה אך לפי הכללים שאני קובעת לביתי, מדובר בפרדוקס הלא כן?" שירה בן יעקב במבט ביקורתי מבפנים על החברה הדתית.

בעקבות הסרטון של חבורת אנדרדוס על תרחיש האימה בפורים, בו המשפחה מחזירה משלוח מנות למי ששלח להם, שאלנו את הרב רונן נויבירט מה האפשרות המומלצת של משלוחי המנות. הרב ענה לנו בקטע קצר שכתב לפני מספר שנים בו הוא מציע: במקום לשלוח לחברים, חפשו דווקא את השכנים שאין לכם איתם קשר.

אחרי שבפרשת תרומה הדריכה התורה לפרטי פרטים, כיצד לבנות את הבית בו תשרה השכינה, בפרשת תצוה עוברת התורה לתאר את בגדי העובדים בו. שתי פרשות אלו מייצגות שני חלקים בעבודת המשכן. ושתיהם מכוונות למטרה אחת – לתנאי ההכרחי כדי שתשרה השכינה בעם ישראל.

אם תשאלו את 'שלום עכשיו' לדוגמה, הם ייענו לכם שעם זה כמו שניצל: מחליפים את הכאפיות בחליפות, מסמנים גבולות, לוחצים ידיים: והופ- מה שהיה לפני רגע אוסף של שבטים וחמולות אלימות, מסוכסכות, ללא תרבות משותפת, ללא תודעה לאומית, ואפילו ללא טריטוריה משותפת- הופך בבת אחת לעם פלשתיני. שהוא גם כמובן דמוקרטי, ליברלי, שואף לחירות ושוויון, ואפילו אוהב לאכול במקדונלד'ס.

עמלק-המן-היטלר-אחמנינג'אד מאופיינים לא רק בשנאה ללא פשר, אלא באיבת-אמוק. עמלקי 'אמיתי' שקוע ואכול בשנאת ישראל המזינה אותו 24 שעות ביום, בהקיץ ובחלום. עמלקי 'טהור' אחוז טירוף של שנאת ישראל תהומית המפרנסת את ימיו ולילותיו. ומאפיין נוסף הוא שתיקת אומות העולם.

אנשי מגרון לא יוכלו להלין על רוב מניין ובניין אנשי ההתיישבות, אם אלה יעמדו מן הצד ביום הפינוי של המקום. הרי אי אפשר גם לייצר משבר כפוי, וגם לצפות שהציבור יסכים להצטרף אל יוצר המשבר ביום פקודה

על רקע איומי השביתות במשק של כל מה שזז (וגם הרכבת), שואלת שלומית אשר: "למה אנחנו האמהות, לא יכולות לומר: 'לא משחקים, שוברים את הכלים' כדי להשיג משהו? אני לא מבקשת שביתה לא מוגבלת. תנו לי יום אחד לשבות. אחד, רק אחד. זהו מספיק זמן כדי לקבל קצת הערכה לתפקידי כאם במשק הבית."

נתבשרנו זה לא מכבר, כי בכנסת מבקשים לחוקק חוק שיאריך את כהונתם של הרבנים הראשיים לכל החיים או לקדנציה נוספת. מעיון קצר בהלכה עולה, כי כל גדולי ישראל בכל הזמנים מסכימים ש"כשפוסקים גדולה לאדם פוסקים לו עד סוף כל הדורות ומעלין בקודש ולא מורידין".