דעות

איני יודע מה התכוון הרצי"ה לגמרי, אע"פ שלדעת הרבנים שאני הולך לפיהם יש להיות במקום ולמחות, וכן גם הם גם היו תלמידים של הרצי"ה ולגטימי שיש מחלוקות בהבנת הרב, הש"ס מלא מזה ואיך אפשר לכתוב שמי שחושב אחרת לא הבין כלום?

אפס השפעה בממשלה, ויתור מראש על הערכים שחשובים לציונות הדתית, ובעיקר הצגת הכשלונות המהדהדים כהישגים של המפלגה. חזרנו להיות ילדי הכאפות של הפוליטיקה הישראלית

גם כאשר האדם צודק, וכך מורה ההלכה, המוסר, תקנת הציבור, ערכי היסוד והחוק, ונכון, ראוי ומוצדק להוקיע, לגנות, גם אז חלה החובה לעמוד במקום חברך, ולשנן את הכלל "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו", "והווי דן את כל האדם לכף זכות". כאשר זו המנגינה וזו האווירה החברתית, הגאולה כבר תגיע

אחינו היהודים שבגולה! אני קורא לכם להשליך אחת ולתמיד את מקל הנדודים, ולשוב הביתה. כיום אין כל מניעה מלעשות כן, ומלאי התירוצים אזל. אנא, למענכם, שובו הביתה בטרם בוא היום בו ישפוך ה' את חמתו על הגויים ועל אותם יהודים שבחרו לשהות בקרבם!

חמש שעות עברו מאז הפרסום על שריפת הפרוכת וריסוס צלב הקרס בבית הכנסת בירושלים, אבל נשיא המדינה שותק. גם ראש הממשלה, שר הדתות והרבנים הראשיים עוד לא התפנו להתעניין בסוגיה. בושה

אנחנו נמצאים במערכה קשה ועיקשת בחזית האיראני, ולאסוננו ח"כים ציוניים מותחים בקורת קשה כלפי ראש הממשלה על 'מדיניות החוץ בנושא האיראני'. התואר היאה להם בעיני הוא 'יהודונים', שמשמעו בוגדנות ירודה ושפלה.

מה עם הפנייה אל קהלים חדשים, מה עם הרצון להפוך למפלגת שלטון וחוסר הרצון להישאר מש"ק הדת התורן, האם שכחנו את כל אלה. התשובה היא כנראה שכן. אז האם משהו חדש מתחיל בבית היהודי? התשובה היא לצערנו לא

בעקבות מאמרו של הרב איתי אליצור, מגיב בוגר ישיבת הר המור: "לא ראוי, ולא הוגן להגדיר את הרב טאו ודרכו על פי שיעור בודד שניתן בהקשר ספציפי לתלמידיו"

מכאן נובעת גם הגישה שלפיה אין לנו שום תפקיד להיאבק לשנות את רוע הגזירה, להציל את הארץ, לגאול את הארץ, לשנות את המדינה. לא. התפקיד היחיד שלנו הוא לשמור על עצמנו ועל הרוח שלנו. לא להשבר, לשבת ולחכות עד יעבוד זעם. עד שיבוא המשיח ויגאלנו

אין ברירה, לכן, לפתח חשדנות בריאה כלפי כל מי שמרכז בידו כח גדול מדי מול חסידיו, כלפי כל מי שמפתח הלכות חדשות ולא ידועות, כלפי כל מי שטוען לכוחות עליונים בימינו

אם יש שקר שאוהבים לטפח זה שספורט מקרב בין אנשים. זה לא בדיוק שקר, בטח לא שקר רע ואכזר אבל זו התעלמות מהמציאות בשילוב טיפוח תקוות ששוב ושוב מתרסקות מול סלע המציאות. הספורט בעולם המטשטש זהויות דווקא עוזר לחיזוק ושימור זהות ייחודית, מובחנת ולעתים מתבדלת

באיזו חוצפה מעיז נתניהו להאשים את אובמה בכריתת ברית עם ראשי הטרור העולמי החותרים להשמדתנו?! הלא שמעון פרס וכל ראשי מדינת ישראל הם שהראו לעולם את הדרך הנלוזה הזו

הוא אכן נתן שיעורים, אבל מעולם הוא לא נדרש להוכיח את דבריו. כשהיו באים בני הישיבה לדון ולהקשות עליו. הוא לא התמודד עם השאלות והיה אומר: זאת האמת וקבלוה. אנחנו חשבנו שהוא כך כל צדיק וגדול וקדוש ואנחנו כל כך קטנים ושפלים ונמוכים. לא העזנו להתווכח איתו.

הפחד מפני איראן גרעינית מורה על חוסר אמונת היושבים בציון בהבטחה הכתובה בתורה "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם… וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד… וחרב לא תעבור בארצכם" (ויקרא כ"ו)

בעקבות בקורת רבה שהושמעה על המלצתי בכלי התקשורת ל'פזר' את הקהילה מצפת אשר רבה סרח, וכן כלפי טענתי כנגד נשים שנזקקו לעצות אינטימיות ביחידות – אני מוצא לנכון להבהיר את דבריי

המתמודד לראשות מועצת השומרון מתניה טל-שחר מפתיע וקורא להפסיק להלחם בהקפאת הבנייה ולהתמקד בעשייה הפנימית. "חייבים לטפל בנושאים הקשורים לאיכות חיינו בשומרון, ופחות במלחמות פוליטיות על חשבון התושבות והתושבים. המועצה אינה מפלגה פוליטית, אלא ראשות מוניציפאלית"

אינני יודע איך מפזרים קהילה, אך מוצע לתלמידים – רווקים ונשואים – לגלות למקום תורת אמת, לרוות צמאונם ולרפא שברם במימי מעיינות טהורים ומתוקים אחרים.

בעקבות פרשת הרב מהצפון, ברוך מרזל מגיש את עשרת הדיברות כיצד להיזהר משרלטנים למיניהם ולהבדיל בין גדולי ישראל האמיתיים למאחזי העיניים לסוגיהם השונים

כאשר רבנים עם כיפה סרוגה מדברים על לפרק את הרבנות, אני רואה לנגד עיני דעות חרדיות, ולא ממלכתיות. אני רואה אנשים עם כיפה סרוגה – שהופכת באותו הרגע לכיפה שחורה