מה בין גיור להגיון?

ידידנו הרב משה צוריאל יצ"ו, הידוע באומץ לבו ללחום מלחמות ה', העמיד אותי כמתמטיקאי במבחן קשה מאד. מתברר שהוא משווה את המתנגדים לגיור אלטרנטיבי לרבי זכריה בן אבקולס.

כיון שאני נמנה על המתנגדים אלה, הוא אינו משאיר לי ברירה אלא להשיב לו. לפי הגיונו, יש שויון בין המתנגדים להצלת כלל ישראל מפאת איום האימפריה הרומאית, לאלו המתנגדים לגיור 'בהנחה' ובסיטונאות.

ואני אומר רבונו של עולם! מה הקשר בין יראת שמיים המובילה את עם ישראל לאבדון, ובין סירוב להקל בגיור?! שמא יאמר לנו שסכנת ההתבוללות טעונה פתרון מקל זה, נעמוד משתוממים. הלא מדובר בהגיון של חלם – כדי למנוע נישואי תערובת, צריך פשוט להחליט שגויים הם יהודים, ואז 'פלאי פלאים' נפתרה הבעיה! יש לי א"כ הצעה יעילה יותר, בא נחליט שכל אדם טוב יכול להיכנס לתוך עם ישראל (היו דברים מעולם כבר לפני 2000 שנה), ואז העולם כולו יהפך ליהודי, ולא תישאר שום סכנה המרחפת עלינו, לא במדינת ישראל ולא בעולם כולו, וכך נציל גם אפילו את יהודי הגולה מהתבוללות בחו"ל!

ואם יאמר לנו שבית הדין החדש מורכב מדמויות שנוכל לסמוך עליהן בשקט מוחלט, הרשה נא לי להטיל ספק בכך. מצאנו אצל חלקם נקודות המעוררות ספק האם שיקול דעת כולם תמיד תואם תמיד את הרצוי מתמיכה בקרן לידידות בעלת מגמה אוונגליסטית, דרך תפילה משותפת עם אויבינו למען נרצחי דומא, ועד הטלת ספק באקטואליה של כמה פסקי הרמב"ם בימינו.

הרב צוריאל שוב מפתיע אותנו, בהשוואתו את אותם המתפלגים מעולם הרבנות לראי"ה קוק זצ"ל. עבור ת"ח שהקדיש כ"כ הרבה זמן לדברי הרב קוק, לא להבחין בינם ובינו, מעמיד בספק את ערך מפעלו! מעולם לא לחם הרב קוק עבור קולא, ובגיור עוד פחות מזה. כבודו שכח כנראה את גערת ה' אפילו על משה רבינו ע"ה שרצה לקרב כשלא היה צריך, ושכח גם את עזרא וגירוש הנכריות.

וכי יש להזכיר את דבריו של הרב קוק לרב סטהון בברזיל (דעת כהן סי' קנד) 'והרי מפורש אמרו חז"ל בכורות ל' ע"ב נכרי שבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו, ר"י בר"י אומר אפי' דקדוק אחד מד"ס, ואיך אפשר לקבל גרים באופן כזה שיודעים ברור שאחר גרותם יעברו על דברי תורה', השמים לאל את כל דברי ידיד הרב חיים אסמלם יצ"ו, שאני מחבבו, אבל מודיע קבל עם ועדה שמה שהוא מוסר בעניין בשם חכמי הספרדים, כנצר למשפחת רבנים ספרדים המגיעה עד הרי"ף לפחות, אני מכחישו מכל וכל!

מהיכן יונק הגיון אבסורדי זה שאם קרה שלעיתים יחידים צדקו נגד כלל החכמים, שאז יש להפוך את המשפט ולטעון שכל יחיד החולק הוא צודק! כבוד ידידי הרב צוריאל, על טענה כזו הייתי מכשיל אותך כליל אם היית סטודנט בלוגיקה אצלי! ולא דברתי על הסתירה עם ההשוואה לרבי זכריה בן אבקולס שהיה יחיד, ועם הרבים החולקים על בי"ד אלטרנטיבי זה. ואם אכן לאו רבותא היא למיחשב גברי, איך הוא שכח שבדרך כלל (אף אם לא תמיד) 'יחיד ורבים הלכה כרבים' ושהולכים אחרי הרוב מדין תורה?!

העדר הלוגיקה הצליח לחלוש גם על ההשוואה עם ישיבות ההסדר, והמכללות. רבונו של עולם! היכן ההגיון? התנגדו גם לחילוניות, אנו מתנגדים לוויתורים על א"י, התנגדנו לגירוש גוש קטיף, אנו מתנגדים להרס הבתים ביו"ש ולכל המדיניות הגלותית של ממשלות ישראל כלפי יהודה ושומרון (והרב צוריאל היה – ואני מקווה נשאר – מן הראשונים בהתנגדות זו), אז אולי נגיד שאין מה לפחד, 'בע"ה' כל הפשעים האלה יצליחו ובסופו של דבר ויביאו ברכה לישראל!! שומו שמיים על זאת ושערו חרבו מאד נאום ה'!

כבוד הרב צוריאל, כי ניימת ושכבת אמרת זאת. הצעה קונקרטית יותר יש לי עבור כב': אולי ניאבק כולנו נגד הבאת גויים לא"י באמתלא הלקוחה מברלין הפשיסטית, לפיה אם דור שליש ליהודים הם, אז יבואו הנה, ונדרוש דור ראשון?! ורק אחרי כן נדון איך לטפל באלה שכבר כאן.

==

הרב ד"ר אליהו רחמים זייני הוא ראש ישיבת אור וישועה – חיפה.