דעות

נוח לנו כציבור דתי לומר על מי שכותבים נגד גרעינים שהם סתם מכפישים. אך אולי יש קצת אמת בדבריהם? אולי באמת אין זה נכון שיש תקציבים שאינם שקופים שמגיעים למטרות השונות מיעודם המקורי? ואולי לא מדובר בגרעין אחד או שניים "שלא הולך בהם חלק" אלא בתופעה רחבה יותר?

אינני בטוח שקיימת "מוסיקה יהודית". הרי הניגונים של החסידים, למשל, הם מנגינות רוסיות של קוזקים, אלא שגדולי עולם 'גיירו' אותן. החזנות של מרכז אירופה, מבוססת על יצירות של שטראוס. מין חיקוי של מוסיקה גרמנית. ומנגינות יהודי צפון-אפריקה, הן מוסיקה של ברברים שנלקחה ממצרים

אז בבקשה, אל תחתמו על עצומות. תגידו בקול שעם כל הכאב על סבל שנגרם לחשודים ששמם מתפרסם אנחנו מעדיפים לתת מרחב בטוח ופתוח לאנוסים ואנוסות להשמיע את צעקתם,לדרוש שיעשה צדק. אל תשתיקו אותן. אל תחתמו על עצומות.

איננו יכולים לשפוט מה היה, אך נדרש לבחון מקרה זה ודומיו כחלק מתהליך חברתי שלם ולא למהר להסחף למגמה השקרית שמבקשת לרמוס עולם ערכי ולהראות העמים והשרים שהכל חסר ערך; לית דין ולית דיין, ולתת לגיטימציה לתרבות פוסטמודרנית נטולת הערכים המוחלטים ועל ידי כך להכשיר את השרץ התרבותי.

מי שיש בו יראת שמים ירצה להתחפש למרדכי היהודי. אישיות חיובית איננה מסוגלת לשחק את המן הרשע. בפורים, מצווה לשמוח ולהתבסם עד דלא ידע בין ארור המן וברוך מרדכי. עד שלא יכיר בין טוב ורע. בתפוצות, כל השנה, אסרו רבנים להתחפש לגוי מחשש להתבוללות. בפורים התירו.

כמי שעומד בראש גרעין שקיבל גם הוא מן התמיכות המדוברות הכתבה, אני יכול להעיד שהדברים נעשו על ידי וועדות מקצועיות, ללא כל קשר לשר או למי שיועציו, כך שאין לי ספק שכל התחקירים ימצאו כעורבא פרח, כפי שהיה כבר בעבר.

בסיום כנס של רבנים הם הוציאו גילוי דעת לפיו "ממשלת ישראל מכריזה שהיא לא מתנהלת כמדינה דתית". אין דרך יפה לומר זאת. הפסקה הזו מצביעה על ניתוק חמור מהמציאות

בעקבות תחקיר ערוץ 10, במכתב פתוח לשר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל, מביע מנכ"ל תנועת 'נאמני תורה ועבודה' את חששו מהמשך קיומם של הגרעינים התורניים

אנחנו שומעים עכשיו חיילים דתיים שמוכנים "לסרב פקודה" ואף "לשבת בכלא" אם יגידו להם לגלח את זקנם, נדמה שקצת איבדנו את ההבחנה בין עיקר לטפל. ולא, אינני חושב שהזקן הוא טפל – אבל בצבא, כמו בחיים אדם צריך לדעת לבחור את המלחמות שלו

בעוד אורי אריאל הולך ומתרחק מהרבנים, בצלאל סמוטריץ' תופס את מקומו כאיש החזק באיחוד הלאומי. ככל שהיחסים בין בנט לסמוטריץ' מתחממים – אורי אריאל מזיע יותר

צריך לעבוד את ד' בנתיבים שהוא רוצה, וכך, בעגל, הוא לא רוצה שנעבוד אותו. זו האזהרה: אל תמציא דרכים חדשות

ופה זה יותר גרוע, לא אנחנו נכנסים לבית-כנסת שלהם ,אלא הם מקימים לעצמם בית-כנסת בתוך המקום הכי מקודש לעם ישראל סמוך להר הבית.

זה נהיה הימור יומיומי לצאת לקניון, לעבודה או לטיול כאשר לך תדע מנין תצוץ הסכין. אי אפשר שלא להיזכר בדבריה של דפנה מאיר הי"ד, אשר נרצחה בפתח ביתה בעתניאל: "המצב לא קל, יש לפעמים תחושה של רולטה רוסית, ויש גם נדודי שינה"

לפעמים אי אפשר לתפקד רק עם קריטריונים מוגדרים, צריך להפעיל גם את הראש. הטיפול של אגד בנהגים שנוהגים בפראות, הוא דוגמה טובה לכך

האם אנו מוכנים למכור את נשמתנו בשביל בצע כסף? הרי קזינו הוא דבר שהרס והורס את חייהם של בני אדם רבים. אם לא די בכך, מקריאת המסמך עולה כי יש קשר ישיר ועקיף בין עליה ברמת הפשיעה והזנות לבין מיקומו של קזינו

את הרעיון לייבש את החולה הובילו אנשים טובים ואידיאליסטיים, שהביטחון המופרז ביכולות הקידמה הטכנולוגית סימא את עיניהם. גם הרעיון הנוכחי מגיע מאנשים טובים ואידיאליסטיים שבטוחים שבעזרת הקידמה הטכנולוגית נפתור את בעיות ההוראה שלנו

מול הנתונים על קריסתם של 'מדעי הרוח' באוניברסיטאות, הולכת וגדלה מידי שנה, כמות הלומדים לימודי תורה לשמה. איך אפשר להסביר את התופעה?

העצמת התרבות המזרחית יכולה להסתמן כתיקון הטעות שעשה בנט בשריון ההוא. כשבנט הביא את אוחנה הוא טען שהציונות הדתית צריכה לפתוח את הדלת לצבורים חדשים

הנושא של צניעות אינו מתחיל דווקא בין גברים לנשים, אלא הוא עניין פנימי עצמי של ענווה, של התרחקות מכל דבר המעורר תשומת לב. אכן, הלכות אלה באמת נעימות ונחמדות, מפני שהן שייכות לטבע החיים היהדותי שלנו, עם-ישראל

השכבה הסוציו-פוליטית של התהליך היא תנאי הכרחי להוצאתו אל הפועל. אידיאות אינן מרחפות באוויר. הן מופיעות בתוך ציבור מגובש, בעל תודעה, שנושא חי ומגשים אותן. לא בן גוריון יסד את מדינת היהודים, אלא בן גוריון כמנהיגה של ההתיישבות העובדת והסוציאליזם הציוני.