דעות

עצם השימוש במשפט "גנבו לנו את המדינה" בשירו של אביב גפן, משקף היטב את הלך הרוח בשמאל. התחושה כאילו המדינה שלהם והימין לקח אותה מהם. והבחירות הדמוקרטיות? כלל לא פקטור

אסור שההתנגדות לחסימת כבישים של חלק מהן תחליש את הכאב. אסור שהכעס על אלה שמנצלים את כאבם לשאיפות פוליטיות יחליש בכהוא זה את התפילה שלנו. צריך לבדל את הרגשות

המלחמה שהתחילה בעצירת השמחה על סיום מחזור קריאה בתורה, בשביעי באוקטובר, תציין מלאת 365 יום למלחמה במוצאי הצום השביעי – צום גדליה המכונה כך בכתובים בעקבות חודש תשרי בו הוא חל

"אבינו מלכנו חננו ועננו כי יש בנו מעשים". כל כך הרבה מעשים. מעשים נשגבים שאצרנו בבית האוצרות הלאומי, מעשים של גבורה ומסירות נפש

איך אוכלים את סימני החג, הלכות תקיעת שופר, מתי אומרים תשליך, ההוספות בתפילה. הרב ברוך אפרתי עם קיצור הלכות ראש השנה תשפ"ה שצמוד לשבת, לפי מנהגי כל העדות

אף תרגיל מבריק של המוסד לא היה יכול לפגוע ככה בתוכנית של גרמניה החדשה, כמו החיפזון והנמהרות של אדון סינוואר. זו הנחמה שסיפק לנו קידר בימים הכאובים שאחרי הטבח. אבל היום, שנה לאחר מכן, הנחמה הזו רק מתעצמת, תהילות לאל

לפני שנכנס לעזה, שחר פרידמן הי"ד כתב אג'נדה שכותרתה "היו אנשים טובים". אחרי שנפל בקרב, האג'נדה הזו הפכה לצוואה שלו. בתפילה לחזרתם המלאה והשלמה של החטופים עוד היום, לרפואת הפצועים ולחזרת העקורים והחיילים לביתם

תקופת החגים הבאה עלינו לטובה יכולה להביא הרבה משפחתיות ושמחה אך גם יש מי שהמפגשים האלו שואבים אותם פנימה ומחריפים את המצוקה האובדנית. המענה הבסיסי היא הקשבה אמיתית וכנה שמולידה ריפוי

אנחנו ברגעים היסטוריים ענקיים, צריך לקבוע יום חג על כל מה שקורה פה. אבל בשמאל לא מוכנים לחייך אפילו רגע אחד, דבקים במרמרמת עם הצדקה דתית "בנפול אויבך אל תשמח" – מותר לבחור לראות גם אור

במידה ובסופו של הליך לא ייבחר רב אשכנזי ציוני, יבין סמוטריץ' את שלמדו כבר קודמיו על בשרם: במרבית המקרים הבחירה לסטות מהדרך הראשית לכיבוש היעד רק מקצרת את הדרך למטה"

השר בצלאל סמוטריץ', כפי שרב שהפר התחייבות לא יוכל ללמד יותר את סוגיית "מי שפרע" כך אתה לא תוכל לעולם לבקר את בנט על הפרת התחייבות כלפי הבוחרים

מכתב אנונימי שנשלח לרבנים קובע כי למרות שדעותיו של הרב מאיר כהנא לא ידועות, תומכים בו גורמים ליברלים ולכן הוא פסול. ככה עושים סיכול ממוקד למעט הכבוד שהציבור עדיין רוחש לרבנות הראשית לישראל

כל כמה זמן מנסים ארגוני השמאל להשתמש באנשים ימניים או אנשי הציונות הדתית כדי לרתום אותם להפלת ממשלת הימין ולשינוי זהותה של המדינה. הדרך היא להסוות את הפעילות שלהם תחת מעטה של ערכים ומטרות שהם באמת חשובים מצד עצמם, אבל הם לא באמת מתכוונים אליהם לרגע אחד

אין חולק שלאחר מתקפת הפתע הנוראית בשמיני עצרת נדרש חשבון נפש נוקב וכפי הנראה אף 'חילופי גברא', אך חטא הוא להיות כפוי טובה על מסירותם רבת השנים של רוב רובם של מפקדי צה"ל הבכירים עבור האומה

תופי המלחמה עוברים מהדרום לצפון, ואי אפשר שלא להתפעל מיכולתיה של מערכת הביטחון במלחמה מול חיזבאללה, ובאותה נשימה לתפוס את הראש ולשאול איפה כל זה היה ב-7 לאוקטובר

לנו המבוגרים יש תפקיד חשוב, והאחריות לסייע לילדים לפתח חוסן נפשי היא משמעותית. מתוך ההתמודדות האישית, המשפחתית והלאומית שלי, הנה מספר דברים שיכולים לסייע לילדים וגם לנו ההורים להתמודד עם החזרה ללימודים בתקופה זו

נתניהו לא ידע, הוא לא באמת מחליט, השרים והפקידים הם שקובעים, הם לא דיווחו לו – כשזה מגיע לאחריות, המלך שלנו הוא כמו צ'ארלס

סמוטריץ', אנו דוהרים במאתיים קמ"ש למצב שלא יהיה, לא רב ראשי אשכנזי, ולא ספרדי מהישיבות ובתי המדרש של הציונות הדתית – כראש ישיבת הסדר אני יודע כמה זה חשוב לציבורים גדולים של בני תורה

המהלך של נתניהו להחליף את השר גלנט בגדעון סער יכול להוות זריקת חיים קריטית, כלל לא לממשלת הימין, אלא אל מערכת הביטחון הישראלית המתפוררת

התיימרות מדעית, תרבותית וחברתית פוסט מודרנית לבטל את הייחודיות והאבחנה בין נשיות לעומת גבריות, היא בעצמה טעות דכאנית חמורה, שמזיקה לא רק לנשים, אלא לחברה האנושית כולה