דעות

הרוצח את היהודי ח"ו, מתכפר בעונש המיתה, עוונו של רוצח הגוי ח"ו גדול ומיתתו לא תספיק לכפר על חילול השם הגדול ועל נטילת נשמתו של בן אנוש.

בגזרת הר המור מאשימים את יועציו של בנט שכדי לכסות על חוסר המעש בנושא תודעה יהודית, 'הדליפו' כי הר המור החרימו את הפגישה עם הרמטכ"ל. "ממציאים שקרים בשביל נקודות פוליטיות"

הרב יואל משה סלומון הקפיד גם על אורך השרוול, מכיוון שהבין, שכל עוצמתו של עם ישראל, וכל האנרגיה הרבה שמכוחה יוכל לפעול, נובעים מזהותנו הלאומית

הסגר על קבטיה ותפיסתם רבת הרושם של הרוצחים גם אם אינם הצעדים היעילים בהכרח למיגור הרציחות שהפכו לשגרת חיינו, מתפקדים כאופיום להמונים ומספקים את התחושה שהמצב הינו תחת שליטה יחסית

תופעה נוספת היא שאנשים רבים מעסיקים ערבים. – למה אתה מעסיק ערבים? למה לא תעסיק יהודים? – מפני שיהודי לא רוצה לעבוד בעבודה כזאת ובעבודה כזאת

הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו זצ"ל, נשאל האם מותר לאדם להקים ישוב חדש ולהתגורר בו על אף שהוא בטוח כי לפחות בשלב הראשון לא יהיה בו מניין; צפו בתשובתו

מה שמפתיע הוא שתהליך זה מתרחש דווקא בזמן שהמפלגות הדתיות והחרדיות יושבות בתוך הקואליציה ומהוות לשון מאזניים. ואם לפוליטיקאים הדתיים, אולי חוץ מאורי אריאל, לא אכפת, אז למה שלראש הממשלה יהיה אכפת.

המכשיר הזה הוא בדיוק מה שכתוב בספר אורות על התרבות הזמנית הבנויה על יסוד ההנאה. יש להנות הכי הרבה והכי מהר, בלי שום מגבלות. לכן לומר את זה בשם הרב טאו, זה בזבוז הרב טאו

הרפורמים והקונסרבטים מקבלים הכרה ודריסת רגל במדינת ישראל, והציונות הדתית שותקת בשמן של האחדות והאהבה. בחלקה אפילו כבר מתחילה להצדיק ביקור והערכה למוסדותיהם, לחייך לילדים ולהתמוגג מגלי החיבה לישראל. הרב עידו רוזנטל מודאג

והנה באו נמוכי קומה, מחפשי סנסציות, וחמדו להם כותל משלהם, ללא קדושה, ללא טהרה, ללא צניעות, ללא תורה. ובאו נציגי האומה והרכינו ראשם, וויתרו, מלבד שני גיבורים

הבלגן בגרמניה ממשיך לחגוג בעקבות אונס של מוסלמים נגד אירופאיות. הכאוס משתולל בכל אירופה, ומדינות מסוימות כמו שוודיה ופינלנד כבר החלו לגרש מהגרים מחוסר ברירה. כיהודים אנו צריכים לשאול את עצמנו – מה ניתן ללמוד מהמשבר העובר על אירופה?

גם המערכת הזוגית יכולה להיראות ככה – קפואה, אפורה, נטולת עניין. עלינו מוטלת החובה "להדליק" אותה, להכניס חיים ולא להיכנע לחיצוניות ולשגרה. ליצור ריגושים, לייצר עניין, לחדש ושוב לחדש ושוב לחדש.

היתרון שאפיין את החברה הדתית הלך לאיבוד ותחושת הבטחון שאני אבחר עם מי להתחבק ומתי – נעלמה. ובאוירה כזו החשש להיות מופתעות מאקט מיני לא צפוי, הפסיק להיות דמיוני או הזוי

הפתגם "אין אדם נתפס בעת צרתו" נאמר בדרך כלל בעקבות התבטאות חרון-אף וזעם. אני מסב מימרא זו גם כלפי אמירות הזויות של אהבה וחיבוק בעקבות טראומה בהן אני מוצא את סצינת בעל-החי המוכה המנשק את השוט המונף עליו

זה אותו פחד שהשתיק את הרב קוק, גדולי החסידות, יאיר שטרן ואחרים. והפחד הזה הגיש לכם ציור של דמות עם קרניים, כדי שאתם תסכימו שהרוח החופשית הזאת תהיה סגורה בבידוד מאחורי סורג ובריח, ולא יימשך השיח ביניכם לבינה.

כעת נוסדה תופעה חדשה, של אדם אשר מגלם בתכונותיו את החסרונות של השמאל ושל הימין גם יחד. מדובר בשר הבטחון משה (בוגי) יעלון

כשדיברתי לפני שנים רבות על כך שצריך לעודד השכלה גבוהה ולימודי ליב"ה בציבור החרדי – כמובן בתיאום ובפיקוח, תקפו אותי, השמיצו אותי, שיסו בי חיות טרף, הפכו אותי לאסקופה נדרסת, ולמחלל שם שמים הגדול ביותר שעוד לא נראה כדוגמתו.

שמתי לב שבאריאל, יש לבנות הזדמנות שווה לבנים להגיע לאיזה תפקיד שהן רוצות, כי התפקידים מחולקים בדיוק לשני המינים. בנות סוחבות שולחנות ומטפסות על סולמות ותופסות עכברים ועוקרות עשבים, כמו שכל אדם צריך לעשות, ואף אחד לא אומר להן שזה תפקיד של בנים. שירה יניר בטור על ההערה שפקחה לה את העיניים

ניסיונה של החברה החרדית להצמיח לנו גדולי תורה ומנהיגי תורה דגולים אינו באמת עובד. הסתכלו נא על מדפי הספרים התורניים ובחנו את איכות החידוש והעומק